סיבוב בספריה המרכזית ע"ש וורצווילר / אוניברסיטת בר אילן / שיר אהבה לגברת הראשונה

היות והתחלתי עם רשימה על הספריה המרכזית באוניברסיטת תל אביב, החלטתי להמשיך לספרייה המרכזית של אוניברסיטת בר אילן. ספרית וורצווילר, שבדומה לספרית סוראסקי – נושאת שם שלא הרבה יודעים ובטח שלא אוהבים לבטא, שונה באופן מהותי מהבחינה הארכיטקטונית מזו שבתל אביב.

הנדלרים שתכננו את הספריה בתל אביב אמנם תכננו לא מעט במהלך הקריירה שלהם, ולא מעט סיפריות, אך באדריכל אריה אל-חנני קשה להתחרות. אל-חנני שנולד לפני 111 שנים, היה האדריכל הראשי של יריד המזרח בצמוד לנמל תל אביב, ופעל כאן עד ממש לא לפני הרבה זמן (גן העיר זו אחת מיצירותיו האחרונות).

את בניין הספריה המרכזית בבר אילן הוא תיכנן עם שותפו ניסן כנען בשנת 1968, כמו עוד מספר מבנים באוניברסיטה – בתקופה בה לאדריכלים היה מצפון ומוסר. אני חושב שמה שמתרחש בעשור האחרון בבר אילן, הוא הדוגמה המובהקת ביותר להדרדרות האדריכלות הישראלית בעשורים האחרונים, ובניין הספרייה הוא שריד אחרון בקמפוס לתכנון איכותי שפס מן המקום.

.

 .
.

.

בניין היכל התרבות בכפר-סבא שתוכנן על ידי אותו צוות, הוא מהמבנים המייצגים באופן הטוב ביותר הן מהבחינה האורבנית והן מהבחינה הפיסית את האדריכלות הישראלית במיטבה. בניין הספריה אמנם פחות מרשים ממנו בחזית, אך המקצועיות הבאה לידי ביטוי בכל קנה מידה במבנה הזה, היא בית ספר מצוין לכל מי שרוצה ללמוד מהי אדריכלות ישראלית מעולה.

אם אפתח בוידוי אישי, אז במשך שנים רבות לא חיבבתי את הבניין וראיתי בו גוש חסר כל ערך אסתטי שאינו מייצג את היכל הספר המרכזי של האוניברסיטה. אך עם השנים והשעות הרבות שביליתי במקום, נפקחו העיניים ולמדתי להעריך ולאהוב את הבניין. זה פשוט היה עניין של זמן.

העובדה שהמבנה מוזנח יחסית היום ובמקביל עובר שינויים שפוגעים באופן אלים במבנה, עדיין לא מצליחים לגרוע מאיכויותיו. מבנה זה, הפוך מהספריה המרכזית בתל אביב – בעוד ששם הדגש בתכנון נשען על המעטפת בלבד, הרי שכאן המעטפת מאכזבת ביחס לתכולה. אולי אל-חנני רצה לרמז כאן לעולם הספרים שזועקים "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו", כי זה ממש מה שמתרחש כאן.

את המשחק הזה של חוץ המציג מבנה כבד ונוקשה המכיל פנים קליל ונעים, כבר ביצעו אלחנני וכנען בשיתוף שרון ואידלסון באחד מהמבנים הטובים שהוקמו בארץ ושלצערי הולך היום לאיבוד בדיסנילנד שעשה ספדי ב"יד ושם", והכוונה ל"אוהל יזכור" שתכננו השניים (חוץ / פנים).

אל-חנני וכנען יצרו כאן אנסמבל של חללים, שכל חלל זוכה לטיפול ואופי אחר, שאותי באופן אישי מושך כל פעם מחדש לבקר במקום, ולשהות עם ערימה של ספרים, כשכל פעם אני מנסה מקום חדש באחד החללים, ומעולם לא חזרתי על אותה חוויה פעמיים.

אלחנני וכנען תיארו את הפרויקט בגיליון כתב העת לאדריכלות 'תוי' (שם גם המקור לשתי התמונות ש/ל): "הספריה תוכננה כבניין פונקציונאלי המכילה: שתי קומות מרתף, קומת כניסה וקומה עליונה עם יציע. לכניסה הראשית מוביל גשר, הבנוי מעל בריכת מים והמגיע אל מבואת הכניסה הנמצאת במרכז הקומה. מבואה זו משמשת גם למטרות תצוגה, וממנה כניסות לאולם ההשאלה והקטלוגים ולמשרדי הספריה. הקומה העליונה מיועדת כולה לאולמות קריאה. האולמות אותרו מסביב למבואה העליונה, המשמשת למנוחה ולהמתנה והמוארת על ידי 16 פתחים בתקרה. לקומה זו יש יציע, התופס כרבע קומה.

.

D479-004

אולם הקריאה המרכזי, 1970 (מקור: לע"מ)

.

לאולמות הקריאה יש תאורה טבעית כפולה: חלונות צרים מזוגגים בזכוכית אנטי-סולרית ותאורה עליונה של 12 פתחים פירמידליים בתקרה, המכוסים בכיפות כפולות של פיברגלס. באולמות הקריאה נמצאים ארונות ספרים ובהם רוב הספרים השימשויים, כאשר הקוראים משתמשים כאן בשיטת השירות העצמי. ארונות אלה, בחלקם נמוכים ומחלקים את האולמות לאזורי קריאה יותר קטנים. יתר הארונות הם בהיקף האולם, בנויים בתוך קירות החזית ויוצרים את האלמנט הדומיננטי של חזיתות הבניין.

שני מרתפי הבניין מיועדים לאחסנת כחצי מיליון ספרים והם קשורים עם אולמות הקריאה על ידי 3 מעליות שרות אוטומטיות. נוסף לכך, אותרו במרתף שירותי הספריה, משרדים נוספים וקפיטריה.

הבניין תוכנן על בסיס מודולרי של 1.40 מ' והעמודים נמצאים במפתח של חמישה מודולים, היינו 7 מ'. התקרות בקומת הכניסה ובקומה העליונה עשויות מלוחות גבס. הרצפה מכוסה באריחי פי.ויסי. (בגוון כחול) שנוצרו במיוחד לספריה. אדריכלי הבניין היו גם אחראים על תכנון הריהוט של הספריה, וזאת תוך שאיפה לשלמות ארכיטקטונית מירבית".

אל-חנני נפטר כבר בשנת 1985 אך כנען יבדל לחיים ארוכים וטובים, לאחר 35 שנות שותפות עם אל-חנני ממשיך לעבוד יחד עם שלושת שותפיו הקרובים, באתר שלהם ניתן ללמוד על הפרויקטים ההיסטורים של המשרד וכן על אלה האחרונים – ולהשוות.

.

 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
 .
.
 .
 .
 .

.

בבסיס מגדל התצפית הסמוך לבניין הספריה המרכזית, ישנה חזרה על אלמנטים המופיעים בחזית הספריה

בין שני המבנים ניצבת עבודה המציינת שמות תורמים מעשה ידי המעצב הגראפי זוכה פרס ישראל דן רייזינגר שהוא אחד מהמעצבים הוותיקים המועדפים עלי. עבודה נוספת שלו משולבת בארכיטקטורה של משה ספדי במבנה אחר בקמפוס, אבל בשבילה יש צורך ברשימה נפרדת.

.

 .
 .
 .
 .
.

.

עד כאן החוץ, מעתה החללים הפנימיים ותחילה החלל העליון והמרכזי

מרתף הספריה נקרא גם "המדף הפתוח", והוא המקום המועדף עלי בספריה. הוא נמוך מאד ועם תקרת עץ החורקת מתחת לרגלי הצועדים במפלס הביניים (ספריית היידיש). מואר בנורות ניאון, צפוף, שקט ומאפשר פגישה אינטימית עם הספרים

.

עברתי מקודם על הרשימות האחרונות שהעליתי לכאן, מאז שעצרתי את פירסום שירי האהבה. בכל מקרה, מצאתי בהן אינספור שגיאות בכתיב ובניסוח שלא הופיעו בתדירות כזו ברשימות קודם לכן. אולי זו השעה המאוחרת ואולי אלו הן דווקא מחשבות על בחורה אחת שמבלבלות אותי… בכל מקרה לקראת סיום – שיר נוסף, ובבקשה, תקראי אותו בקול – כי רק כך הוא נשמע נכון:

.

שיר אהבה לגברת הראשונה

כבר שבועיים שלא ראיתי את זו שאני אוהב

ולי זה עושה הרבה כואב בלב.

לא היית בבית הספר ולא במרכז המסחרי

ואולי בעצם את כבר שכחת אותי?

התקשרתי לשאול את החברה האתיופית שלך

אם היא במקרה ראתה אותך

היא ענתה שהיא גם לא זוכרת

ועכשיו היא מאד מאחרת

למכולת ששם היא עובדת

תדעי לך שהיו לי כבר הרבה אהבות

שחורות ואדומות מצפת ועד נתיבות

אבל את – זה משהו אחר ומעל לכל האחרות

כי אותך אני רוצה יותר מכל דבר

אז מה אומרת, מה נסגר?

לג'קי קנדי את כל כך דומה

למרות שאני זוכר את אותה החליפה החומה

שלבשת לפני סוף השנה.

אותה ג'קי לא הייתה לובשת גם בהימור

ובטח לא להראות בה בציבור

יפה שלי, את גם חכמה וגם אופה

מושלמת בשבילי כמו סנדי בר.

את אפילו שווה יותר מבר רפאלי

ככה לפחות נדמה לי

לא אוכל להבטיח לך ארמון אבל אתן לך המון

ליבי הוא גדול ולא רק הלב

ביחד הם יעשו לך טוב, אני לא מאכזב.

אני מבטיח לכסות את החוב

אז בואי אהובה שלי ושבי קרוב

האם הוא רציני או האם הוא דפוק

אני רוצה שנתחיל בנישוק ואחר כך נעבור לגיפוף.

את אהבתנו נממש בלי תכנית ובלי חתך

כי דברים טובים זורמים מהר ולא מעלים אבק

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 31/08/2009 at 10:20

    "אני מבטיח לכסות את החוב"… אני הוא קישקשתא, קישקשתא הוא שמי…

    "בתקופה בה לאדריכלים היה מצפון ומוסר"

    כרגיל יותר מדי תמונות אך גם מעניין, הפוסט, הבניין, האדריכל, תודה שהבאת

  • יפה עוזרי  On 31/08/2009 at 12:24

    הכתבות על הספריות מעניינות מאוד. אני כל כך אוהבת ספרים וספריות שלא חשבתי אף פעם על האדריכלות שבהן. בעקבות הצילומים שלך הבנתי מה גורם לי אי נוחות בסורסקי. זה מבנה אטום גדול, שבולע ומגמד את האדם. ונזכרתי בספרית בית ספר שאת הריהוט שלה תכנן פרנק לויד רייט. הריהוט מתוכנן כך שהוא מזמין, יוצר חללים קטנים בגודל אדם, ושולחנות קריאה. לא התחשק לי לצאת מהחלל המחבק הזה, בעוד שבסורסקי אני תמיד ממהרת לקחת את הספרים הביתה. זה אומר שארכיטקטורה משפיעה על אנשים גם אם הם אינם מודעים אליה או מבינים אותה באופן מקצועי.
    מצב קישור לתמונות שצילמתי במאי האחרון במסע בעקבות פרנק לויד רייט
    http://picasaweb.google.com/yafaozery/LawrenceMemorialLibrary#

  • רונן  On 31/08/2009 at 13:18

    אפוף בספרים כל חיי והם מרכז עולמי נעים וחשוב לי לקרוא ולהתבונן במה שיש לך לומר על ספריות. כמה ארחק מיפה עוזרי בגיל והכל אבל בספריה זו ארגיש 90% כמו בספריה הבריטית הישנה על הכסא [אולי רק מקום] של קרל מרכס. אכן מסורסקי אברח. הספריה הלאומית נעזבה הוזנחה והתרפטה ושם היחס מרחב מבנה אנשים השתבש אבל גם שם היה נעים וודאי ימשיך להיות אם יתוקן הנחוץ תיקון בידי מתקן נאמן. יש באירופה ספריות שכשאתה נכנס הן כופות עליך לבקש חוכמה, קצת מזה נפל על הספריה המרכזית של בר-אילן. אבל כאן אפסיק ואודך על מעשיך. תודה רבה
    פלוני אלמוני

  • מיכאל  On 31/08/2009 at 13:22

    שרון: תמיד יש לי חשש שזוית חסרה תגרע מבט ולכן ריבוי התמונות
    יפה: איפה פרנק ואיפה אנחנו, אבל למרות זאת אין מה להתבייש באדריכלות הישראלית. סוראסקי הוא כמו מלחיה – מעוצב בחוץ אחלה אבל לא הכי נעים לשימוש, בבר אילן – זה לא נראה אולי משהו אבל הבניין מאד נעים לשימוש וליצירת אינטרקציה בין אנשים.
    לפלוני אלמוני: בעוד שבחו"ל הספריה היא מקום קדוש, האדריכלות הישראלית שאפה דוקא אל החול. אני בטח לא צריך ללמד אותך שכאן קידשו את העבודה וברחו כמו מאש מעולם הספרים שהתקשר ליהדות ולגולה. היום זה משתנה.

  • אהוד  On 31/08/2009 at 15:14

    מצטרף לתודות על הבלוג.

    לא הייתי בבר-אילן, אבל מבין 4 האונ' האחרות לדעתי הספרייה בחיפה היא המעניינת והייחודית ביותר
    וגם הטובה ביותר לחובבי הספרים.
    וזאת בניגוד מוחלט לשאר המבנים בחיפה – שהם קטסטרופה…

  • שאול  On 01/09/2009 at 0:33

    יפה מאוד
    זהו באמת אחד המקדשים היחידים שיש באזור
    הצורה הריבועית שולטת הן בגרעין העליה במרכז
    והן במרחב של הספרייה
    הספרייה פורסת את הספרים לנגד עיננו

    מתי יגיעו לפריסה וגילוי של המרחב המידע
    החבוי ברשת

    ש.ר

Trackbacks

  • […] האדריכל אריה אלחנני שהיה האדריכל המוביל בתכנון המבנה, ליווה באופן פעיל את התפתחותה של האדריכלות הישראלית במשך 60 שנה. על פועלו הרב הוא גם זכה בפרס ישראל. אלחייני התחיל בשנות ה-30 עם מבנים בסגנון הבינלאומי וניצח על הקמתו של "יריד המזרח" בצפון תל אביב. פסל "הפועל העברי" שעיצב, עדיין מתנוסס בכניסה למתחם. הוא גם עיצב את סמל היריד – גמל מעופף, ולאחר מכן עיצב את סמל הפלמ"ח. בסוף ימיו השתתף בתכנון גן העיר ומגדל המגורים שבתחומו, ובין לבין תכנן את "בניין מגדלור" בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה בתל אביב, את ספרית ויקס שהפכה עכשיו למרכז קונגרסים וכמה מהמבנים הבולטים באוניברסיטת בר אילן שעל אחד מהם (הספריה המרכזית) כתבתי כאן. […]

  • […] האדריכל אריה אלחנני שהיה האדריכל המוביל בתכנון המבנה, ליווה באופן פעיל את התפתחותה של האדריכלות הישראלית במשך 60 שנה. על פועלו הרב הוא גם זכה בפרס ישראל. אלחנני התחיל בשנות ה-30 עם מבנים בסגנון הבינלאומי וניצח על הקמתו של "יריד המזרח" בצפון תל אביב. פסל "הפועל העברי" שעיצב, עדיין מתנוסס בכניסה למתחם. הוא גם עיצב את סמל היריד – גמל מעופף, ולאחר מכן עיצב את סמל הפלמ"ח. בסוף ימיו השתתף בתכנון גן העיר ומגדל המגורים שבתחומו, ובין לבין תכנן את "בניין מגדלור" בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה בתל אביב, את ספרית ויקס שהפכה עכשיו למרכז קונגרסים וכמה מהמבנים הבולטים באוניברסיטת בר אילן שעל אחד מהם (הספריה המרכזית) כתבתי כאן. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: