שיר אהבה על גג הממלכה / שיר אהבה אחרון

כשכולם הלכו והכוכבים יצאו

אמרתי לו שאת חכמה

הוא נאנח והוסיף שאת מקסימה

עניתי: ומדהימה

ושנינו הסכמנו שאת זוהרת

וברור לכולם שהכי מושלמת

כשכולם הלכו והכוכבים יצאו

הבטתי בבקבוק ובכוס הריקה

וידעתי שאת לא בוכה

כי בעצם למה שתבכי

הרי אין לך אותי

ואני רק רוצה שתהיי אשתי

(אבל את זה לעולם לא תדעי)

כשכולם הלכו והכוכבים יצאו

ירדתי למטה להסתובב ברחוב

איזה כלב נבח וילד צרח

ואורות אזעקה של מכונית שכבר כבתה

הציתו בי את הזיכרון

ואולי זה בעצם השיר האחרון.

היא: אני חושבת שהנזק הכבד ביותר שנגרם למין האנושי נעשה על ידי המשוררים
הוא: רב המשוררים הם משעממים, אבל לא במיוחד מרושעים
היא: הם דואגים למלא את הראש של האנשים בהזיות לגבי האהבה שהיא כמו סימפוניה או מעוף של מלאך
הוא: והיא לא כזו
היא: ברור שלא, אנשים מתאהבים משום שהם מגיבים לסוג מסוים של צבע שיער, או להתנהגות מסוימת שמזכירה להם את ההורים שלהם
הוא: או לעיתים משום סיבה שהיא
היא: אבל הנקודה היא שאנשים קוראים על אהבה כדבר מסוים וחווים אותה בדרך שונה לגמרי, או שהם מצפים שנשיקה תהיה כמו מילים של שיר ושחיבוק היה כמו דרמה שקסיפרית
הוא: וכשהם מגלים שזה לא כך, הם נעשים חולים וזקוקים לאנליזה
היא: כן, לעיתים קרובות
 
Spellbound / 1945
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: