סיבוב בשיח' מוניס / אוניברסיטת תל אביב

אני לומד באוניברסיטת תל אביב, ואני גאה בזה: האוניברסיטה מלאה באנשים טובים מלאים חלומות. והמחלקה לגאוגרפיה בה אני עמל על התואר השני שלי – היא איכותית ונעימה. אבל לכל ירח יש גם צד אפל, והכוונה היא לא לאותם מרצים מזדקנים שהריר נוזל להם מהפה כשהם בוהים בעדר הבחורות שיושבות לפניהם בהרצאה משעממת, אלא בגלל הצביעות של אותם זקנים וחבריהם שלפעמים הם יכולים להיות גם מאד צעירים (ובעיקר צעירות).

לאחרונה קמה זעקה, ולא בפעם הראשונה, המתנגדת למינוי של איש צבא. ההתנגדות עלתה מתוך מבני האוניברסיטה המפוארים והמאובזרים השוכנים על קרקעות שנגזלו מאזרחים שעל שמם עדיין רשומים הנכסים אפילו בטאבו. זהו סיפורו של הכפר שיח' מוניס, וכאלה ישנם מאות סיפורים, רק שכאן מעורבת אקדמיה שאמורה להוביל בפלורליזם.

.

IMG_4227

הקבוצה מאזינה לדו שיח בין מג'דולין בידאס (מוסלמית) ובין אחד מדיירי כפר סומייל האחרונים (יהודי)

.

החוברת המצוינת "זוכרות את שיח' מואניס" (הניתנת להורדה כאן), מביאה את הנתונים שאוניברסיטת תל אביב דואגת מידי יום להסתיר ולמחוק: בשנת 1945 מנתה אוכלוסיית הכפר שיח' מוניס 1930 תושבים שאכלסו כ-300 מבנים. בין המוסדות בכפר, ניתן היה למנות שני בתי ספר יסודיים ומרכז הדרכה לחקלאים.

התעסוקה העיקרית של תושבי שיח' מוניס היתה חקלאות, מסחר ומתן שירותים. הכפר שהיה ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר באזור, השקיף היטב על כל השדות והמרחבים שסביבו. במהלך שנות ה-20 וה-30 נרכשו מתושבי הכפר אלפי דונם בסביבה, על ידי חברות וסוחרים יהודים שביקשו להקים שכונות חדשות בקירבת תל אביב. היחסים בין תושבי תל אביב ותושבי שיח' מוניס היו טובים מאד, ועדויות לכך ניתן למצוא למכביר בזיכרונותיהם של דמויות משני הצדדים. למרות זאת, ב-30 למרץ 1948 ב"המלצת" הכוחות הישראלים, נמלטו תושבי הכפר מן המקום ואת בתיהם אכלסו פליטים יהודים.

כל בתי הכפר נותרו על מקומם, אך הודות לפעילות הבנייה באוניברסיטה והרחבתה של שכונת אפקה, הוחרבו מרבית בתי הכפר בשנות ה-70 וה-80 וכיום נותרו מספר מצומצם של מבנים (5-3 מבנים) וחלקים של בית הקברות. צבי אלחייני במאמרו המצוין "כיבוש+באוהאוס" (סטודיו גיליון 161) הציג מספר תמונות מתערוכה משנת 1983שערך משרד הבינוי והשיכון "הישגי ההתיישבות ביהודה ושומרון". בין התמונות ניתן לראות את שרידיו המרשימים של הכפר שיח' מוניס, על רקע לוחות הפירסום של ההתנחלויות החדשות שהוקמו באותה העת. היה מה לשמור כאן, ואם כבר הרסו אז לפחות אפשר לזכור.

הכפר שיח' מוניס הוא לא הכפר היחיד שאוניברסיטת תל אביב כבשה: בראשית דרכה בשנות ה-50, שכנו מחלקות האוניברסיטה בין שרידי הכפר אבו כביר בדרומה של העיר. את הקרקע של הכפר שיח' מוניס קיבלה האוניברסיטה בשמחה, וכך על משבצת קרקע בת 400 דונם תכנן האדריכל ורנר יוסף ויטקובר את הקמפוס האקדמי של תל אביב. כאדריכל ציוני נהג ויטקובר במרחב כחלל ריק, אליו יש לצקת תכנים חדשים, והודות לתפיסה זו נמחקו כל בתיו של הכפר, ואת מקומם תפסה בניה מודרניסטית.

.

תמונה011

גרפיטי על גדר תחנת רכבת האוניברסיטה שלמרגלות בית הקברות של שיח' מוניס

.

זה לא שלא זוכרים כאן: חלק ניכבד מרצועת הקרקע כל כך היה חשוב כאן לקובעי המדיניות, עד שהפכו אותו למוזיאון עתיקות עם תל גדול שנחשף, אך לא נראה שהוא מעניין אף אחד (חוץ כמובן מתלמידי בתי הספר שמכריחים לבוא ולראות…). הכנענים, הפלשתים והממלכה הישראלית – זה היסטוריה עתיקה שהעסיקה רבות כל מיני ארכיאולוגים שבנו לנו מיתוס של שיבה אל התנ"ך, אבל דווקא את הזיכרון הקרוב והחי – אותו הם העדיפו למחוק.

בשנת 2003 פנו קבוצת פעילים לנשיא האוניברסיטה פרופ' איתמר רבינוביץ', בבקשה להציב שלטים המזכירים את עברו הקרוב של המקום. על מיכתב הפניה חתמו לבד מפעילים חברתיים, סטודנטים ומרצים באוניברסיטה, גם צאצאי תושבי המקום עד 1948. רבינוביץ' מצידו, העדיף שלא להתייחס ברצינות לבקשה, וכך היא נדחתה – מותירה את האקדמיה המצטיירת כפלורליסטית והשואפת לאיתור האמת במחקר – כמוסד חשוך, אטום ואפל.

הסיור שאורגן כחלק מכנס שערכה זוכורת בתל אביב, עבר בין השרידים המאד בודדים שנותרו בחלקה הדרומי של האוניברסיטה. "הבית הירוק" (בית איברהים אבו כחיל) הוא מבנה מגורים מפואר המשמש כיום כמועדון למרצים וכאולם אירועים, בית הקברות נותר שצ"פ וסובל מהזנחה שתביא למחיקתו על ידי שיני הזמן והמבנה השלישי נותר בידי המשפחה שיישבה אותו אחרי המלחמה, ומסרבת על אף לחצים כבדים מצד האוניברסיטה לפנות את המקום, לטובת הרחבת הקמפוס.

את הסיור הנחתה הגב' מג'דולין ביידאס, שלצד היותה מנהלת בית ספר יסודי בלוד היא גם בתו של אחד מנכבדי הכפר שבבעלותם היו שטחים נרחבים שעליהם בנויות כיום בין השאר שכונות כדוגמת רמת אביב, ושיכון ל' וסביוני רמת אביב – שם שכן עד לאמצע העשור הנוכחי בית המשפחה שהתנשא לגובה של שלוש קומות והכיל למעלה מ-20 חדרי מגורים. "בית ביידאס" החזיק מעמד במשך כל השנים, עד שבשנת 2003 "אפריקה ישראל" ואדריכל אברהם יסקי – בחרו למחוק כל זכר למקום ולהקים את "פאר" הארכיטקטורה הישראלית.

.

IMG_4228

מאזינים בשיח' מוניס

.

מבנה נוסף ששרד מהכפר, מצוי בחלקו הצפוני של הקמפוס ומשמש כמשרדי הרישום של האוניברסיטה. זהו מבנה שהוקם על ידי הבריטים ככל הנראה בשנות ה-40, ושימש כמבנה ציבור לכפר. כאשר נרשמתי לאוניברסיטה, הופתעתי מאד והתרשמתי עמוקות כשבמהלך שיחה עם כמה מעובדות המקום, התברר כי אותן עובדות מודעות לעברו של הבניין ומעריכות את ההיסטוריה שעברה עליו, ומעל לכל אינן בוחרות להתעלם מכך. כנראה שעמוד השדרה של קבוצת עובדות אלו – יציבה ואיתנה בהרבה מזו של פרופסור זה או אחר המוביל מוסד אקדמי.

כל הסיפור הזה שהבאתי כאן לא מעניין את כל יפי הנפש הממלאים את האוניברסיטה ועולים על הבריקדות כשאיזה גנרל מסריח מאיים בחדירה לקמפוס. ההבדל הוא שהגנרל כדי לכבוש משתמש בטנק ובפגזים, וכאן אותם "נאורים" פשוט מתנחלים ומסרבים להתפנות. …ואכן, יש"ע זה כאן. מה היה קורה אם עיריית לובלין או הוסיאטין יחליטו למחוק באופן שיטתי כל זכר לחיים היהודים במקום. הם הצליחו בטיהור האתני, ובזזו את כל שנותר, אך ניתקעו עם בתי קברות ובתי כנסת שהיום היהודים זועקים על כל השחתה. ההבדל הוא, שאנחנו הקמנו כאן את העסק שלנו מבחירה בלי שום סנטימנטים לחיים שנותרו שם, בעוד אלה שנזרקו או ברחו משיח' מונס הותירו כאן את ליבם.

ניתן להשאר ילדים קטנים ונאיבים, סטייל ליברמן ולדאוג שהחריב הכל ולהראות לכולם מי כאן המנצח שמשתין בקשת על כולם. אבל, ניתן גם אחרת, להקשיב, לגשר, לזכור. אין כאן הכוונה לוותר ולהפוך לסמרטוט – אלא להתנהל בצורה בוגרת. אתמול העפנו אותם, מחר יעיפו אותנו – יש כאן מקום ויש גם לו זכות. אני חושב שהיום החברה הישראלית בשלה לזכור גם את הצד השני – שהוא העבר הקרוב של המקום הזה.

וכעת, אסיים בפתגם אינדיאני עתיק: לשקר יש פרחים, אך אין לו פרי.

.

IMG_4226

בין הצמחיה מסתתר אחד מבתי שיח' מוניס. בקרוב גם אותו יהרסו לטובת מעונות סטודנטים חדשים

.

IMG_4230

בית קברות שיח' מוניס

.

IMG_4231

כמה מחלקות הקבורה המשפחתיות עדיין מגודרות בגדר המקורית שהוצבו כאן בשנות ה-40

.

111

שרידי מצבות קבורה

.

IMG_4232

מג'דולין בידאס מסבירה על בית הקברות

.

זה לא שבתי שיח' מוניס נעלמו, הם עדיין כאן! אם תלכו לגן הגדול שמצפון לקמפוס – תמצאו את אבני הבתים בשימושים שונים ומשונים כגון אבני שפה, מדרגות וכדומה
מבנה המרכז למירשם ברחוב קלצ'קין שבמקור היה וילה של משפחה ערבית עשירה במיוחד
*
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 06/07/2009 at 8:12

    לא ידעתי על המבנה הבריטי הגדול והנחמד הזה, כנ"ל לא על הקברים שם, שעדיין שורדים אני רואה בחלקם
    יצא לך טוב ומעניין בצילום השני והשלישי מלמעלה עם "הסתרת" המבנים המודרניים, כמו אמנות פיקסלים כזו, אחלה קומפוזיציות, וגם מעניין בכלל ההסתרה הזו של החדש, והדגשת הישן הכמעט מחוק
    סיפור עצוב כל המחיקה הזו, כאן ובכל מקום בארץ

  • אייל  On 06/07/2009 at 8:17

    אי אפשר להיות שמאלן בלי להיות שוביניסט?

  • גלי  On 06/07/2009 at 9:35

    ואני זוכרת את שייח מוניס. הייתי הולכת לשם כי היו ילדים שלמדו איתי שגרו שם.
    לפחות היו משאירים את הבנינים הכל כך יפים של הכפר. למה להרוס?
    גרו בשיח מוניס יהודים וערבים – למי שלא יודע. ואז הערייה החליטה לפנות. זה מה שאני זוכרת כילדה. המפונים קבלו דירות באפקה ובסביבות רמת אביב ונכון יש מעט שסרבו להתפנות.
    לדעתי את אוניברסיטת תל אביב היה צריך לבנות מחוץ לתל אביב ולא ברמת אביב, בלב השכונה. היה צריך לבנות אותה איפה שסמינר לוינסקי ומה שהיה פעם הקאנטרי המפורסם והאזור הזה ולהפוך את האזור כולו שם לקמפוס אקדמי גדול מאוד מחוץ לעיר. זה לא מתאים שאוניברסיטה ענקית תהיה בלב שכונת מגורים – כי היא מתפשטת על חשבון השכונה. ואני אומרת לך את זה בתור אחת שגדלה ברמת אביב והייתה לה אוניברסיטה כל החיים בלב השכונה…

  • ינאי  On 06/07/2009 at 10:32

    התחלה שוביניסטית, מגעילה ולא – לא מצחיקה.

    בהמשך, אתה לוקה בכשל הבנלי ביותר של מי שרץ להאשים בצביעות מבלי לבדוק תחילה את העובדות, מה שלא ציינת, ואניח שהדבר נובע מתוך בורות – הוא שהאנשים והארגונים שמתנגדים למיליטריזציה של האקדמיה – ובכלל זה לתוכניות הבטחוניות, לתקצובן, ולמינויי הגנרלים באוניברסיטה – הם בדיוק אותם אנשים וארגונים שפנו ודרשו מהאוניברסיטה להציב את השלטים שאתה מזכיר (למשל קואליצית הסטודנטים). אלו גם אותם אנשים וארגונים שמעורבים בסיורים המודרכים, שנערכים כבר כמה שנים.

    כך, כל טענת הצביעות נופלת. הקמפיין להזכרת הנכבה והקמפיין נגד המיליטריזציה של האוניברסיטה הם שני פנים של מאבק אחד. זהו מאבק מתמשך ומרובד, שאותו מנהלים סטודנטים ומרצים נגד התנהלות המוסד האקדמי שבו הם פועלים.

  • אליענה  On 06/07/2009 at 11:21

    לידיעתך אתה לא האדם היחיד שיש לו צרכים. גם לי יש צרכים. ואחד הצרכים הדומיננטיים שלי זה לא להיות חשופה כל הזמן לפליטות קולמוס דוחות ומיזוגניות שמבזות נשים. בדיוק כמו פליטת הקולמוס הקטנה שלך.
    מדהים לראות בזמן האחרון איך כל הגברים השמאלנים נחשפים במלוא כיעורם המיזוגני.
    דיכוי של נשים אינו שונה מדיכוי של פלסטינים
    (ואני אגב, נלחמת בשניהם).

  • אסף  On 06/07/2009 at 11:52

    ינאי צודק, ההאשמות שלך בצביעות חסרות בסיס, המתנגדים למינוי אנשי צבא באוניבריסטה הם – בצדק או לא בצדק – מעטים ביותר, והם בדיוק אותם אנשים שדרשו (בצדק) להזכיר את שייח מוניס, למעשה יתכן שאם תבדוק תגלה שהמספר – הקטן- של אלו שדרשו להזכיר את שיח מוניס אולי גדול אף מאלו שהתנגדו למינויים

    ואם כבר
    משעשע שבאתר של הבית הירוק יש תמונה שלו שמשום מה לפניה שלט על בניית העיר עמנואל!
    http://www.gv.co.il/content.php?id=12
    ?!

  • איתי  On 06/07/2009 at 16:05

    אפשר לתכנן גם אחרת (לפחות בתיאוריה). לדוגמא, "שייח מואניס- בין זיכרון למקום" הוא שם פרוייקט הגמר של נורית מוסקוביץ' בפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטת תל אביב ב-2005. הפרוייקט עסק בזיכרון הכפר. בפרוייקט הוצע תכנון להתרחבות הצפויה של האוניברסיטה דרומה, אם אני לא טועה עבור בנין לחוג לארכיאולוגיה שאכן אמור לקום שם (עוד אירוניה…). הרעיון היה ליצור "ריק של היעדרות", בחלל מרכזי גדול בין המבנים ובו גם חללים קטנים, שקועים באדמה, לפי קוי מתאר של בתים שנהרסו. מחקר היסטורי והשוואת מפות הובילו לשימוש בצירי התנועה של הכפר וחידושם כצירי תנועה בהקשר עכשווי, כאשר הם חפורים מעט אל תוך הקרקע. הבינוי נעשה מסביב ועונה לדרישות של הפרוגרמות הקיימות למבנים המיועדים להיבנות שם. האזכור מרומז, רק בנתיבים ובחללים, ללא חומרים או פרטי ביצוע המנסים לשחזר את העבר. היש סיכוי אמיתי לגישה כזו, המכבדת את שכבות המקום ודרישות ההווה? מסופקני.

  • איל  On 06/07/2009 at 16:17

    ולא את העובדה הארכיאולוגית שחשף הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון גנו ב 1871, שהכפר נבנה על מערות קבורה יהודיות מהמאה ה-1 ועד המאה ה -3

    מי החליט ששעון ההיסטוריה התחיל לתקתק לפני 200 שנה ולא לפני 2000 שנה?

  • dugmanegdit  On 06/07/2009 at 19:53

    בפעם האחרונה שבדקתי יהודי לובלין לא ממש ניסו לרצוח פולנים לא יהודים וגם לא הכריזו מלחמה עליהם. כמו שאומרים הצרפתים – יחי ההבדל…

  • איל  On 06/07/2009 at 19:57

    'קסילה' של 1000 לפנה"ס ולא בחולות של 1909

    טביעת הרגל היהודית בתל משתרגת לאחור 3000 שנה לתקופת ממלכת ישראל המאוחדת עת שריפה עזה החריבה את בתיה של השכבה הפלשתית המרשימה, שריפה המיוחסת לכיבוש של דוד שפתח לממלכתו פתח לים באיזור הירקון (סביבות 990 לפנה"ס), ואם בתקופת ממלכת יהודה לה מתוארכים שני שברי חרסים עליהם כתובות עבריות בכתב מימי בית ראשון, כתובות שנמצאו על התל בשנות ה-40 של המאה שעברה והובילו לחפירות בתל.

    "אחרי הכל לא ארץ נכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר נכבשה בעת מן העיתים בלא משפט, וכאשר היה לאל ידינו השיבונו אותה לנו". שמעון החשמונאי ליוונים

    והסיפר הפלשתיני מתחיל את הספירה הרבה יותר מאוחר.

  • dugmanegdit  On 06/07/2009 at 23:17

    חזרתי לכאן לאחר שהשארת תגובה תמוה באתרי, ועתה איני מוצא את התגובה שלך לדבריו של אייל אליה התייחסתי, אתה יודע – זו שבה כתבת על יהודי לובלין ודמיונם לערביי שיח מוניס. מי אחראי להיעלמות התגובה? האם גם בכך אשמים הציונים?

  • מיכאל  On 06/07/2009 at 23:21

    מה פירוש שימך? מחקתי את התגובה כי שילבתי את הפיסקה ברשימה

  • איל  On 07/07/2009 at 6:19

    שלי, זו שבעקבותיה כתבתי על תל קסילה?
    האם גם את הפסקה הזו הוספת למאמר?

  • dugmanegdit  On 07/07/2009 at 13:51

    כשעושים דברים כאלה רצוי להודיע על כך. אי אפשר לצפות שמישהו יקרא את המאמר בכל פעם מחדש…

  • dugmanegdit  On 07/07/2009 at 13:51

    יש הבדל תהומי בין יהודי לובלין ונסיבות "היעלמותם" לבין ערביי שיח'-מוניס…

  • שרון הר פז  On 06/07/2009 at 8:47

    תרבות המחיקה המשונה הזו של השוביניזם הזכרי לא צצה היום, אלא היא ידועה מקדמת דנא, עת מחקו את השגי הנשים בדורות הקודמים והציבו אותן בתחתית סולם הקיום. עכשו, כשנשים עומדות על שלהן ואינן נותנות למחוק את ההרסטורי (ההסטוריה שלה), מה נותר לגבר המצוי מלבד למחוק דברים אחרים מסביבתו?
    זה כמו להתיחס לנשים כאל כמות ולא כאל אינדיבידואליות, קרי, יש לומר: "מספר הנשים" ולא "כמות הנשים".
    אישית, אני מעדיפה ארכיטקטית, אך גם ארכיטקסט שמאלן זה טוב – לפחות יש לו ראש פתוח כפי שנאמר:
    nothing is closed to an open mind

  • דניאל  On 07/07/2009 at 2:48

    מיכאל יעקובסון היקר,
    אני מצדיע לך ומוקיר אותך על פרסום העבר האמיתי של ארצנו לפני מלחמת העצמאות, מחיקת העבר הערבי של איזור תל אביב, והארץ בכלל. מאוד חשוב להזכיר עובדות מסוימות לציבור ה"נאור" כמו לדוגמה שלפני קום המדינה, חיה פה אוכלוסיה גדולה של לא יהודים, עם ערים,כפרים שאולי היו בעלי רמת פיתוח נמוכה יותר משל היישובים היהודיים, אך בעלי זכות קיום!! רובנו גדלנו על האתוס ש"הנה, היהודים באו, למדבר,
    לריק הזה שנקרא ארץ ישראל והקימו ערים וכפרים פורחים,והערבים הפריעו לנו, ולכן אנחנו תמיד
    צודקים". זה נכון חלקית. רוב המושבים, הקיבוצים ואף חלק מהערים נבנו על חורבות יישובים ערביים. הנה, לדוגמה נתניה-אום חאלד, אילת פעם נקראה אום רשרש. באר שבע הייתה ערבית בעיקר. מאז 1948 נעשית מחיקה שיטתית של העבר בישראל. אני מתכוון לעבר "הלא נוח" עבורנו.טוב עושה מיכאל שהוא מתעד את שרידי היישובים ומספר עליהם. אני יודע שהתגובה שכתבתי נוטפת פוליטיקה, אך כעם שמכבד את עברו
    וזוכר אירועים חשובים מעברו כגון ימי המקרא,מלכות ישראל, גלות ראשונה, מרד ביוון וברומא,גלות, עליו יהיה לזכור ולכבד את המורשת של ערביי ארץ ישראל. תודה רבה.

  • תוש  On 04/01/2011 at 11:49

    אפשר לקבל גם תמונות של חורבות גוש קטיף שעליו בונים מבנים חדשים בעיר החמסניקית משם נקבל בעוד שנה שנתיים "משלוחים" לאשקלון אשדוד יבנה או רחובות, אה שכחתי המקומות האלו רחוקים מדי ממדינת תל אביב אז אל תדאגי גם לשם הם יגיעו תוך זמן קצר ממה שאת חושבת.
    זאת הארץ שלך וזאת המדינה שלך את יכו לה לגור בכל מקום בעולם אבל בסופו של דבר לא היה אין ולא יהיה לעם היהודי שום פתרון אחר בכל העולם חוץ מהמקום הזה.

    • מיכאל יעקובסון  On 04/01/2011 at 11:52

      את צודקת בהחלט, אפשר לקבל הכל, אבל אני מציג את מה שאני רואה עכשיו. בגוש קטיף ביקרתי בעת החרבתו אך זה היה לפני שהתחלתי לכתוב כאן ולכן לא פרסמתי מעל במה זו תמונות בנושא.

  • Haim Admon  On 22/02/2012 at 22:22

    מדינת ישראל כשלה כישלון חרוץ בעניין שיח מניס (כמו במקרים רבים אחרים) , ואין כוונתי לגירוש או אי גירוש הערבים , עליהם (הערבים) אין אני סומך כלל (כמו שאין אני סומך כיום על היהודים/ישראלים) , אך התנהגותה של מדינת ישראל לתושביו היהודים של שיח מוניס (אני הייתי אחד מהתושבים היהודים)היה לקוי מגעיל חסר אחריות ואפילו ניבזה , מדינת ישראל ו/או עיריית תל אביב ו/או חלמיש התנהגו אל תושביה היהודים של שיח מוניס ביד גסה , המוסדות השלטוניים לא ראו את תושביה העניים של שיח מוניס "ממטר" כל מאווייהם הייתה לסלק את התושבים היהודים מהר , השלטונות ראו רק "כסף" ולא ראו תושבים , תושביה היהודים של שיח מוניס היו מוכנים לעזוב את שיח מוניס על פי דרישת מוסדות ההנהגה היות והוסבר שהמדינה רוצה להקים ולהרחיב את אוניברסיטת תל אביב , רוב התושבים לא התנגדו לכוונת השלטונות ,כמו שהתושבים הסכימו להתגורר בכפר הערבי כי השלטון הורה להם , כך הסכימו לעזוב כשהשלטון ביקש, וכשהדבר הגיע לידי פינוי , לא ניתנה חלופה הולמת למשפחות המתגוררות בשיח מוניס , היו משפחות עניות ומרובות ילדים , הסיבה הייתה אומנם תחילת הדרך , עלייה , וחוסר כל היה נחלת רבים מתושבי הארץ , בן גוריון הכריז כי ייתן מתנה של 10 לירות או 100 לירות למשפחות
    שילדו מעל 10 ילדים , זאת על מנת להגדיל את הילודה , ולהגדיל את מספר התושבים , ומשפחות רבות שהקשיבו לשלטון וניסו למלא אחר בקשותיו , בסופו של יום נשארו מאחור. כשהשלטון נדרש לתת חלופות , הן לא נתנו , מה שהוצע בתחילה לתושבים היה כסף , כסף שלא הספיק לרכישת צריף , ולכן נוצר מצב שחלק מהתושבים לא הסכימו להיזרק לרחוב תמורת סכומי הכסף שהסכימה המדינה לתת עבור חלופת דיור אחרת. לחלק מהתושבים הוצע אכן דיור חלופי , ואלה אכן עזבו כמעט ללא בעיות ונכנסו לבתים מאוד קטנים 65 מ"ר , 2 חדרי שינה וסלון. אני מדבר על המחצית השנייה של שנות ה – 80 – (1985 – 1990) . אז היכן הכישלון ???? ישאלו הקוראים ?
    פינוי הכפר שיח מוניס שהובטח על ידי השלטון יהפוך את המקום לקריית אוניברסיטה וכאן השקר הגדול , שטח הכפר הפך להיות חניות , על מנת להכניס כסף לקופת המדינה או קופת העירייה או קופת האוניברסיטה איני יודע מי מקבל היום את כספי החנייה. כשרצו תושביה היהודים של שיח מוניס לשפר את איכות חייהם ולבנות תוספת לבתים או לבנות בתים גדולים יותר השלטון לא הרשה בטענה שהמקום מיועד לפינוי , ולבנות את האוניברסיטה , לאחר הפינוי אנו רואים זאת עד היום והאספלט הוא עדינו לא נבנה בתחום הכפר ולו אולם הרצאות אחד , ואין אני מדבר על הבניה שבוצעה לפני הפינוי. מאז הפינוי לא נבנה בשטח אפילו מבנה אחד אוניברסיטאי , מה שניראה לי היום כשקר הגדול של המערכת הישראלית , משפחתי בת 11 הנפשות עזבה את שיח מוניס , שילמנו עבור כל מה שקיבלנו , וגם על כך איני מלין. אך המדינה בשלה אינה רואה עד היום שנת 2012 , אינה רואה את אזרחי המדינה ממטר , מה שמעניין את השלטון ומוסדותיו לא רווחת התושבים , לא בריאותו , לא השכלתו ולא כלום , מה שמעניין את השלטון ומוסדותיו הוא לא ביטחון , ואני יודע על מה אני מדבר , אני שירתתי בצה"ל כמעט 25 שנה השתחררתי סגן אלוף , כי הבנתי שהמערכת כולה שיקרית , אינה דוברת אמת , וכל מעייניה הוא להונות את האזרחים , זה לא שהצבא אינו עושה את תפקידו בביטחון , הצבא עושה כל מה שנדרש לכן אני גם טוען שלישראל אין בעיה ביטחונית , ואם לדייק , אז לישראל יש בעיה ביטחונית כמו לכל מדינות העולם לא יותר ולא פחות , וגם אם תקציב הביטחון הוא 25% מתקציב המדינה , עדיין ישנם 75% מהתקציב על מנת לנהל חיי מדינה מתאימים וזה מספיק די והותר בצורה של רווחה ! ובצורה נאותה , הבעיה היא השלטון והמוסדות שנוהגים בקופת המדינה כמו בשלהם , הם פשוט בוזזים את הקופה ביד גסה בדיוק כמו שביצעו את פינוי היהודים משיח מוניס. דוגמאות לרוב אנו רואים לאורך כל השנים מאז 48 ועד היום , והיות והזיכרון שלנו קצר ושוכחים מהר אזכיר רק את נסיעתו של ראש הממשלה לארה"ב שעלה מיליון , ואת שר הביטחון בפריז ששולם עבור במלון קומה שלמה גם כן כמעט מיליון . (כדי לסבר את האוזן – חדר במלון טוב בפריז הוא – כ – 600 ש"ח ללילה 4 ימי שהות עולים 2400 ש"ח , נסיעה לארה"ב עולה כ – 4000 ש"ח הלוך חזור) למה מיליון ????? היכן הצניעות ??? יומרו לנו ביטחון !!!שקר וכזב!!!
    יאמרו הקוראים שאני סתם מבזה את המערכת וסתם מוציא דיבתה רעה !!! אז אוכיח לקוראים על ידי מבחן התוצאה. היכן המערכות המובילים של מדינת ישראל:- ואני מתכוון לכל ממשלות ישראל
    מאז ועד היום :
    חינוך – המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל הוא הילדים הנוער התושבים . החינוך אמור להביא לשיפור ניכר במדינת ישראל , היכן החינוך היום ? כל המבחנים מצביעים על התמוטטות מערכת החינוך , אלימות , רצח , שקרים , מורים שמערכת החינוך צוחקת להם בעיניים , שכר מינימום , לעומת זאת ראו את המורים שעוסקים באמת בלימודים במערכות הפרטיות לשם רצים באמת הטובים , שכרם הוא עשרות אלפי שקל בחודש ולא 4000 – 7000 שקלים בחודש.
    בריאות – מערכת הבריאות גוססת כבר הרבה שנים , ואת מי מאשימים ??? את האחיות שאינן מצליחות לעמוד בעומס , אני מציע לכל 120 חברי הכנסת והשרים ללכת לעבוד יום עבודה אחד בבתי חולים כדי להבין היכן נכשלו!!!
    עבודה – מקומות עבודה , מדינת ישראל אינה מייצרת. אך מאפשרת לכמה משפחות לשלוט באזרחי המדינה ללא גבול , 20 משפחות בישראל מנהלות את המדינה באמת ולא ממשלת ישראל , וכנסת ישראל מאפשרת זאת על ידי חוקים המצרים את רגלו של האזרח הפשוט ומעשירות בצורה לא הגיונית את 20 המשפחות השולטות בישראל, זו תעודת עניות לכל ממשלות ישראל מאז ועד היום.
    ביטחון – הדבר היחיד שעדיין פועל בישראל בצורה הגיונית וטובה , הן מערכות הביטחון , ומעניין שכנסת ישראל מנסה כל הזמן לפגוע במערכת הזו מחד , על ידי קיצוץ (שאני יודע שאינו נדרש) ומאידך מנסה להאדיר את המערכת הביטחונית על ידי המשפט העלום והשקרי – שלישראל יש בעיה ביטחונית. ואומר שוב שלישראל אין בעיה ביטחונית יותר מאשר לשאר מדינות העולם ובדרך אחרת – אין לישראל בעיה ביטחונית כלל , ממשלות ישראל לדורותיהם יכלו להביא את השלום לישראל עם כלל מדינות ערב, אך הן לא רצו או לא האמינו שאפשר , זה לא אומר שלא ניתן לעשות שלום וזה לא אומר שלישראל יש בעיה ביטחונית!!! לישראל יש בעיה במנהיגות , אין לישראל מנהיגות אין לישראל מנהיגים עם חזון אומץ ותעוזה כמו שהיו כאלה לבן גוריון. לגולדה, לאשכול ורבין. יש בישראל גברדיה שלטונית שנוהה אחר כסף ותו לא.
    שיח מוניס הייתה רק סימפטום לבעיות השלטוניות בישראל היום אנו רואים את התוצאות
    והתמונה עגומה ואף מבישה!!!!

    • יהורם מרגולין  On 11/07/2012 at 13:53

      תודה לכותב שכתב מדם ליבו.

  • chump9  On 16/04/2016 at 21:04

    אפשר לקבל מראי מקום לשרידי הכפר המוזכרים?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: