סיבוב במה שנותר מהמרכז האזרחי של קרית גת אחרי שהצבא הרס הכל

יש לכם דז'ה וו? זו לא בעיה לראות במרחב שלנו הריסות, ולא משנה מאיזה צד. הם תמיד שם. רוצים לדעת עוד על האנשים העומדים מאחורי זה: ראו את רשימתו האחרונה של יאיר דקל.  וגם: איך הצבא מכניס מכונות מלחמה לבאר שבע.

כמו עוד ישראלים רבים, גם אני חש רחמים כלפי אנשים החיים במדינות בהן שולט הצבא. על פי רב שייכות אותן מדינות לעולם השלישי, אך משום מה קיימת בחברה הישראלית התחושה שאצלנו זה לא קורה.

אמנם, בליבה של תל אביב מזדקרים להם מספר מגדלים המאויישים על ידי הצבא, אבל בכל זאת עדיין "אצלנו זה לא כמו שם"… למרות זאת, לפני שלוש שנים, כשהצבא חדר ליישובים ישראלים, פינה אותם מיושביהם באלימות ובכח והחריב אותם עד היסוד, נדמה היה שהצעד הזה שהופנה כלפי החברה הישראלית, הזכיר לנו את העובדה שהצבא כבר עשה זאת בחצי האי סיני לפני כמעט שלושה עשורים. למעשה, הצבא כבר רכש את ניסיונו בתחום ובאופן רחב היקף בהרבה, מפעולותיו כלפי החברה הערבית בשני העשורים הראשונים להקמת המדינה (בשונה מהיום, מדובר היה אז במאות יישובים).

וכעת: המרכז האזרחי של קרית גת.

ישנם מרכיבים במרחב המהווים עוגנים, שבחלקם הינם עוגנים תפקודיים וחלקם עוגנים תודעתיים. ייתכן ומבנה בית הקולנוע לא יכול היה לשמש עוד בייעודו המקורי, אך מיקומו התודעתי בקרב התושבים המקומיים המשיך להוות מרכיב בו לא חל כל שינוי.

הפיתרון הפחות יצירתי והאנטי-תרבותי היה למחוק עד היסוד את האתר ולהקים במקומו מבנים חדישים אשר יתאימו לייעוד מבוקש. פיתרון זה, נתמך על פי רב על ידי אדריכלים מודרניסטים חסרי כל מידת ביקורת של המרחב, כדוגמת אלו הזוכים בפרסי ישראל ומצויים כיום בשלבים מתקדמים של הזדקנות וריקבון. 

את אותם עוגנים, שהיו בעלי זהות מקומית וייחודית למקום, תופסים מבנים שהם לא פחות "מפאר האדריכלות הישראלית" שמתאפיינים בחזות שאינה מתייחסת למרחב הסובב, או לא מבקשת ליצור לוקאליות.

כשנועם דביר המוכשר כתב בעיתון הארץ, על הריסת המבנים במרכז האזרחי של קרית גת, ובכלל זה בניין העירייה ובית הקולנוע, החלטתי שאני חייב לראות את המקום לפני שייהרס.

באיחור גדול, גיליתי את קיומו של הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות, שבאתר האינרטנט שלו פורסמה בדקה ה-99 זעקה להצלת "היכל העשור", אך כמובן שהדבר לא עצר את ההרס.

אין חדש תחת השמש: על פי ויקיפדיה קרית גת שוכנת על שטחים שהיו שייכים עד לשנת 1948 לשני כפרים: פלוג'ה (על פי וואליד חלילי – דבר לא שרד מהכפר למעט מעט צמחיה) ועיראק אל-מנשיה (פירוט יותר רציני על הכפר מצוי כאן). אז כאמור, המרחב הזה ידע בניה והחרבה לאורך ההיסטוריה, כשבמאה ה-20 היה גוף אחד שאחראי היה להחרבה.

את המתחם כולו חוקר כיום בחור בשם רותם – קולנוען ויוצר רב תחומי, שהוא גם זה שפירסם את הטקסט בנושא באתר האגודה לשימור נכסי תרבות. על פי מידע ראשוני שהוא אסף, בניין בית הקולנוע נקרא היה "היכל העשור", הודות לעובדה כי הוא נחנך בשנת 1965 – היא שנת העשור לקרית גת. מי תכנן, מה וכמה – המידע הזה טרם אותר.

בקרית גת יש עוד מה לראות: שיכוני יסקי, ההולכים ומתפרקים – אך הפעם ללא עזרת הצבא, פשוט שילוב של אדריכל וביצוע רע. על כך בהזדמנות אחרת.

באחד הבלוגים של The Marker Cafe, פירסם שרון רז תצלומים של בית הקולנוע הנטוש, והאמת שפורסם לא מעט בנושא של הריסת המבנה. ביום רביעי בלילה, במקרה ניתקלתי בתכנית התרבות בערוץ 1 "זמן אויר", שם דווח כי ההריסה תתבצע בימים הקרובים, אז כבר למחרת הייתי על הכביש לכיוון דרום, לראות את המבנים רגע לפני הריסתם.

איחרתי. הכל היה כבר הרוס.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שימו לב לדימיון לדפוס הריצוף כאן לזה שבכיכר מלכי ישראל
 
 
 
 
 
 
 
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 17/06/2009 at 8:39

    טוב, זה אחד מהפוסטים החשובים שלך ואני כמובן מזדהה עם רוב רובן של המילים ובמיוחד עם זה :

    "ישנם מרכיבים במרחב המהווים עוגנים, שבחלקם הינם עוגנים תפקודיים וחלקם עוגנים תודעתיים. ייתכן ומבנה בית הקולנוע לא יכול היה לשמש עוד בייעודו המקורי, אך מיקומו התודעתי בקרב התושבים המקומיים המשיך להוות מרכיב בו לא חל כל שינוי.
    הפיתרון הפחות יצירתי והאנטי-תרבותי היה למחוק עד היסוד את האתר ולהקים במקומו מבנים חדישים אשר יתאימו לייעוד מבוקש. פיתרון זה, נתמך על פי רב על ידי אדריכלים מודרניסטים חסרי כל מידת ביקורת של המרחב."

    זה פשוט מזעזע כל ההרס המכוון, הרע והנדל"ני כלכלי הזה, ועוד בידי הצבא, כן, תמונות נוראיות, במובן ההרס המיותר

    לא צילמת אגב ממש היכן שעמד הקולנוע, אלא היכן שעמד בניין העירייה הישן ועוד מבנה תרבות/חינוך/משרדים
    מרותם קיבלתי את כל הדיווחים, היה לי גם קשה בגלל קוצר זמן ועבודה לנסוע לשם אך גם חששתי איך ארגיש עם כל זה

    טוב, מזל שהייתי שם לפני כמה שנים וצילמתי, בשביל זה אני פה
    הנה הצילומיןם כשבית הקולנוע ובית העירייה הישן עדיין היו:

    קולנוע היכל העשור:
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=6&area_id=98&sub_area_id=233

    מתחם הכיכר:
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=1&area_id=98&sub_area_id=235

    העירייה:
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?type_id=6&area_id=98&sub_area_id=235

    ועוד דברים:
    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?area_id=98&sub_area_id=234&type_id=6

    http://www.disappearing-architecture.co.il/archive_inner.asp?area_id=98&sub_area_id=234&type_id=1

    "מזל" שצילמתי

    זה לא מזל אגב, אני מצלם בדיוק בשביל זה, שיישארו המבנים הללו בראש

  • עוזי  On 17/06/2009 at 8:50

    להעלות לתודעה את הנושא החשוב הזה
    כמה קל להעצים את חשיבות הנושא מבלי להבין ולשאול את תושבי המקום האם בעיניהם המבנה הזה הוא גם מונמונטאלי וחשוב להם – או אולי הם היו מעדיפים שיבנה שם מבנה מודרני יותר ושקצת יקדם את המקום ואולי גם יביא פרנסה ל עוד כמה משפחות

  • שרון רז  On 17/06/2009 at 21:55

    עוזי- מבנה מודרני יש. אתה לא רואה את הבניין היחיד שנותר בכל הכיכר העירונית הענקית הזו? זהו קניון. קניון. לא מבנה תרבות, לא מבנה אמנות, לא מתנ"ס, לא ספרייה, לא בית קולנוע , לא עירייה, אלו הושמדו, מה שנותר הוא הקניון שבטח שייך, כמו קניונים, לאיש אחד או משפחה אחת.
    אתה רוצה עוד קניון?
    למה המחשבה שמבנה מודרני יקדם את התושבים והמבנים הללו, הותיקים, הם משהו בזוי שצריך למחוק? הרי אפשר להיות חכמים ולהשתמש בהם שוב למען הציבור.
    למה לכרוך בטעות מבנה חדש עם טובת הציבור ועם פרנסה? לא מבין
    כל המבנים היו שם למען הציבור, ושירתו את הציבור שנים רבות, היה אפשר לחשוב טוב וחכם ולשדרג את כל הכיכר והמבנים שוב לטובת הציבור, כך אני חושב

  • ניר  On 17/06/2009 at 22:27

    לפי הכתבה שאתה מפנה אליה, תוכנית העיריה הייתה להרוס את הבניינים ממילא, ופקוד העורף שלם לה מליון וחצי ש"ח כדי שתתן לו להשתמש בהם כאתר אימונים לפני ההריסה.

    יכול מאד להיות שעצם ההריסה היא רעיון רע, אבל מי שקורא את הכתבה ומסיק ממנה שצבא הקלגסים הנוראי הורס להנאתו בתי קולנוע בקרית גת צריך להיות פשוט טפש, ארכיטקט או לא. (מי שיש לו גם מעט שכל יודע שפקוד העורף מופקד על חלוץ אנשים ממבנים שקרסו, כך שהמעורבות שלו כאן היא אולי הדבר החיובי היחיד שיצא מכל הספור הזה. חוץ מפוסט מתחנחן ברשימות, כלומר.)

    זה כמובן עד כמה שיתכן שיהיה מישהו חיובי שהוא לא מהברנז'ה שלך כמו "נועם דביר המוכשר" שכבר כותרת כתבתו המוכשרת "בית הקולנוע הוותיק במרכז קרית גת עומד להיהרס, ועוד ע"י צה"ל" מתפקעת מעסיס כשרון ההתנסחות והכתיבה עתונאית.

  • מיכאל  On 17/06/2009 at 23:01

    ראשית תודה על התגובות, ואכן אני חושב שבמצב וברמה של העיתונות כיום – נועם דביר מעלה לסדר היום נושאים מרחביים מקומיים בעיקר בפן הפיסי חשובים.
    כמו שצה"ל קיבל כסף כדי להרוס כי השלטון החליט להרוס, כך היה גם חלקו בתהליך ההתנתקות בהתאם להחלטת ממשלה, וכך היה גם ב-1948 בעקבות מסמך ד' אותו הרכיב בן-גוריון.

  • שמוליק אריאלי  On 29/09/2009 at 11:24

    מיכאל, אתה מצחיק חבל"ז, שלחתי לך הערות למייל. רציתי לשאול אם מישהו יודע איך ניתן להשיג תצלומים ישנים של העיר קרית גת?
    במהלך השנים נהרסו בעיר שכיות חמדה רבות, כגון "גן צ'יזיק", שהפך לפיסת נדל"ן, ועוד אתרים כגון בית ספר משואה הישן, בית יצחק, בית הכנסת משכן משה הישן, בית הספר יורה דעה ועוד.

    תודה לכל העוסקים במלאכת השימור הוירטואלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: