סיבוב בשיכון ד' בבני ברק (מעונות העובדים של הדוסים)

כשכתבתי את הרשימה על בית הכנסת בשיכון ה' (שהפכה מאוחר יותר לעבודה אקדמית), נדלק בי הניצוץ של הסקרנות כלפי העיר שתמיד הייתה בשבילי חור שחור בתודעה: בני ברק.

בני ברק מאז ומעולם הייתה החצר האחורית של תל אביב בשבילי, יותר מרמת גן אך פחות מפתח תקוה, כך שמעולם לא דרכה כף רגלי הטהורה בעיר זו, עד שהתחלתי להתעניין בה ממש לאחרונה – והפלא ופלא, ניגלו לפני מכמניה ורבים הם.

בעקבות זאת, השאלתי מהספריה של האוניברסיטה את כל הספרים העוסקים בבני ברק (יש כאלה 7-6) והתחלתי להשוות. בספר "בני ברק בת כ"ה" שיצא לאור על ידי עיריית בני ברק, בשנת 1950 לכבוד חגיגות 25 שנה ליישוב הבאתי את מרבית החומרים המובאים ברשימה קצרה זו.

 

בהקדמה לספר סוקר העורך בלשון מליצית את תולדותיה וסגולותיה של העיר הצעירה-זקנה בה גרים מלאכים: "מדבר שממה הפכו בני ישראל, עקשנים בני עקשנים, נחשונים בני נחשונים, שתורה היתה נר לרגליהם ואור לראשיהם, עליר עברית גדולה ופורחת, בני ברק הפכה אכסניה של תורה וגדולה במקום אחד". אין לי מושג עם השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" נכתב על בני ברק (למרות שהוא מתלבש עליה כמו כפפה ליד). אבל מכל הספר הזה עולה ריח של טוהרה הבאה כניגוד לתועבה של העיר העברית הראשונה.

מכל מקום, במהלך המחקר שערכתי על בית הכנסת ושכון ה', אמרו לי שמבחינה ארכיטקטונית הרי ששכון ד' של "הפועל המזרחי" – זה המקום שאני חייב לבקר. אז ביקרתי ובאמת אחלה של פרויקט.

הבני ברקים בעצמם לא מעריכים את המקום בו הם חיים, וכך גם לא כל חוקרי תולדות מפעל הבניה הישראלי. כך יצא שבני ברק, נותרה אמנם יעד לחוקרים אנתרופולגים או סוציולגים, אך לא חוקרים של המערך הפיסי המתגלה כבעל ערכים מגוונים.

בשונה מתל אביב ורמת גן שתוכננו כערי גנים, תוכננה בני ברק כמושבה חקלאית בעלת אופי חרדי. בתכנית בניין העיר הראשונה, האופי החקלאי בא לידי ביטוי בכך שהחלקות היו בנות מספר דונמים כל אחת ליצירת משקי עזר, וכן הוקמו מחלבות ופרתות מרוכזות. רחובות המושבה נקראו בעקבות שמותיהם של תנאים שאיכלסו את המרחב הקרוב לעיר, כדוגמת רבי עקיבא, רבי טרפון ורבי יהושע.

כיום לא נותר שריד ופליט למושבה החקלאית, למעט מערך הרחובות הראשיים והמרכז המסחרי ההיסטורי. משקי העזר, החקלאות, הרפתות והמחלבות – נעלמו מזה שנים מנופה של העיר.

בשנות ה-30 בדומה לערים השכנות שספגו גידול משמעותי הודות לגלי העליה החמישית, הפכה בני ברק ממושבה שכוחת אל לעיר צפופה, סואנת ושוקקת חיים. יחד עם זאת, המשיכה לשמור על אופיה הדתי. החברה הדומיננטית בעיר הייתה דווקא משויכת לתנועת "הפועל המזרחי". תנועה זו שהפעילה מספר חברות בניה באותה העת, משכנות, הבונה ומשהב, הקימה החל משנות ה-40 כמה וכמה שכונות מגורים לחברי התנועה.

בשנת 1944 הוקמה שכונת המגורים הראשונה של התנועה בעיר שהכילה 40 יח"ד, ועם הקמת המדינה הוקמה השכונה הרביעית לציבור זה – שיכון ד'.

שיכון זה שהוקם במרכזה של העיר למרגלות הגבעה עליה עתידה לקום שנים ספורות לאחר מכן קריית ישיבת פוניבז' הכילה 56 יח"ד.

בלי קשר לבני ברק: פרויקט מדהים בו ניתקלתי לאחרונה הוא "אופניים לכולם". במסגרת זו, מוקמים מועדוני אופניים לילדים ולנוער המעודדים את השימוש באופניים ומגבירים את המודעות לשימוש. בנוסף, מסייע הפרויקט ברכישת אופניים לאלה אשר אין ידם משגת, ובכך לבד מוסיף ערך חברתי משמעותי לנושא.

גם בכפר-סבא פועל מועדון שכזה, והוא שוכן במבנה היחיד ששרד מהכפר הערבי כאפר סאבא שנחרב ב-1948.

שיכון ד' מורכב ממבנים טוריים המוסדרים מסביב למרחב ציבורי משותף ואליו פונים כל בתיה של השכונה הקטנה. בתצלום הפנוראמי המצורף ניתן לראות מבט מפסגת הגבעה עליה הוקמה ישיבת פוניבז', בעת שבתי השיכון היו בשלבי בנייה מתקדמים, והשכונה עדיין הייתה טבולה בפרדסים ושדות חקלאיים שהופשרו תוך זמן קצר לבנייה.

לבד מהטיפול במרחב הציבורי, ניתן דגש לשני מרכיבים בתיכנון מבני השכונה, וזה בתחום הממשקים שבין המרחב הפרטי לזה הציבורי. במפלס הקרקע העניק האדריכל לדירה חלל ביניים המתאפיין בקימרון המובלט באבני סיליקט אדומות, ובמפלס העליון הדבר בא לידי ביטוי בגרם מדרגות פתוח המלווה את המבט על החצר המשותפת.

למרות מבטיהם החודרים והסקרנים לא פחות של דיירי השכונה הנוכחים של השכונה (חרדים שהדירו את רגליהם של חברי הפועל המזרחי כבר לפני שנים רבות), נעים להתסובב במקום.

ריכוז המבנים מסביב לשטח ציבורי משותף הסמוי כמעט לגמרי מהעין של ההולך ברחוב הראשי הסמוך – מעניק למקום איכויות המצויות בשלל מעונות העובדים שהוקמו בתל אביב וזכו לפירסום רב, לא מעט הודות לאדריכלים הצעירים והמבטיחים שהשתתפו בתכנונם.

קשה לי להאמין שבעוד 16 שנה כשבני ברק תחגוג 100 שנה להווסדה, החגיגה תראה כמו שחגגו 100 לפני חודשיים עם זיקוקי דינור, ריטה, ברי וטייס למוד קרב. מה שכן, בדומה לתל אביב – גם כאן בטוח ישכחו את אלה שהיו חלק מהעיר, ברחו ונשכחו…

 
לתמונה ברזולוציה גבוהה – לחץ כאן
 
 
 
 
 
 

אז יש מצב לארגן איזה סיור אורבני בבני ברק? מישהו יגיע?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בניברקי מצוי  On 20/05/2009 at 12:29

    כמי מתעניין בעיר בני ברק
    הציע לך לבקר במבנים השייכים לישיבת פונביז'

    הישיבה עצמה והמבנים הסובבים אותה,
    היכל אהל קדושים ברח' ראבד
    מתחם בתי אבות ברח' מלצר

    לגבי סיורים

    מאחר ומידי יום ה' בלילה יוצאת קבוצת אנשים חילוניים לבקר בבני ברק בסיור אנטרופולוגי
    שבה מנסים להציץ לעיר בסגנון של ביקור חטוף המנסה להבין הכל

    היה כדאי באמת לארגן ביקור אמיתי שינסה לראות לא רק את האטרקציות הצבעוניות אלא את סוגי האנשים, אורחות חייהם ועוד

  • "ישראלה"  On 24/05/2009 at 12:02

    התמונה מצולמת לעניות דעתי מכיוון אמצע הדרך בין ככר הישיבה לבין רחוב יהודה הנשיא ומביטה לכיוון צפון מערב.
    הגבעה הימנית היא גבעת סוקולוב עליה ישכנו אנטנות גל"צ והגבעה השמאלית הינה גבעת גן העיריה של בני ברק
    הבתים עצמם ממוקמים בין הרחובות בן זכאי, ביי ורבא ורלב"ג.
    האומנם?

  • שרון הר פז  On 22/06/2009 at 12:28

    בגיל 3 באתי/הגרתי מהדר יוסף לגבעתיים וגרתי שם עד גיל 21. בני ברק היתה בשבילנו "הישוב של הדוסים", כפי שרמת גן היתה "המקום שבו עושים ,
    את הסידורים כדי שלא ניסע לת"א" (משרד הפנים, לדוגמא ועוד
    …)
    לימים, עת נפתח קניון איילון, נהגנו (אני והחבר'ה) לסור גם לשכונות בבני ברק בדרכנו אל וממחוז חפצנו.
    אדריכלות מעניינת.

  • ירמי  On 05/07/2009 at 10:00

    נשמע מרתק
    תודיע לי מתי
    תודה
    והיישר כוח עם הבלוג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: