סיבוב בבית העם הנטוש ברשפון

 

בין העיר והפאליק, על חוף השרון

מושב לתפארת, קוראים לו: רשפון.

אלוף ירקות הוא, לו שיא בבוטנים.

רק תש לו כחו בענף טרקטורים.

                        אמת, נכון! זאת היא רשפון!

כך נפתח ההמנון של המושב רשפון, כפי שניכתב על ידי חבר המושב גרשון גץ, ופורסם בחוברת מיוחדת שהופקה על ידי מזכירות המושב לכבוד שנת חצי היובל למושב ב-1961. רשפון הוקמה אי שם באמצע שנות ה-30 כשהמאבק על האדמה בין האוכלוסיה הישראלית לאוכלוסיה הערבית היה קשה ומר. כיום, אין כל זכר לכל אותם כפרים ששכנו במרחב זה, ובכללם הכפר אל-חרם (520 תושבים) והכפר אג'ליל (870 תושבים), כך גם אין כל זכר לכל אותם אנשים שנאחזו באותה העת בקרקע בכל כוחם.

למבקר מבחוץ, נראה שרשפון איבדה את זהותה, ומבתים קטנים ופתוחים וקהילה מאוחדת ותרבותית, נותרו גדרות, שלטי פירסומת, BMW, שפע של הזדמנויות נדל"ניות …ובית תרבות נטוש, עזוב וריק – המשקיף על השדות האחרונים שנותרו בשולי היישוב. 

 

 

ביום שני בבקר בדרך לנתניה, הצעתי לשאול במפתיע לבקר במבנה "בית העם" העומד מוזנח ושומם ברחוב הפרחים בקצה המזרחי של רשפון.

לשאול לא הייתה הרבה ברירה אלא להסכים, היות ואני אחזתי בהגה, ועוד לפני שסיימתי להעלות את ההצעה, כבר סטיתי מכביש מס' 2 אל תוככי המושב. על בניין בית העם, שמעתי לראשונה מד"ר משה, שלא העז להיכנס לבניין הנטוש וחשב שהמדובר כאן בבית הכנסת – אז לכן חשיפתו של בית העם ורשימה זו היא הודות לו.

כבר ברחובה הראשי של רשפון, משני צידינו שלטי ענק המכריזים על מיני עסקים, והמסתירים את בתיה הצנועים והפשוטים שבעבר היוו את גאוות המושב. לצידם, ניצבים בתי הפאר הכובשים להם אט אט את מקומם ברשפון, ומזכירים לכל שעתיד המקום ככל הנראה להפוך לגרסת הטלאים של המושב השכן כפר שמריהו שכבר שנים מוביל לצד סביון, כשכונת הוילות של האלפיון העליון.

ארץ ישראל הישנה והטובה עדיין מצויה ברשפון – ואת בתיהם של אותם מיישבים וצאצאיהם עדיין ניתן למצוא כאן, אבל נדמה שהיא אט אט דועכת, נדרסת ומתאדה באוויר.

בדומה לחדרי האוכל בקיבוצים, נבנו בתי העם במושבי העובדים, כמבני ראווה המקרינים את עוצמת היישוב ויכולותיו. כך גם בית העם ברשפון, שגודלו ומורכבותו עומדים בניגוד חריף לבתי המושב הקטנים והשקטים.

מבנה בית העם בכללותו מורכב ממספר מסות, אשר כל מסה מייצגת פונקציה שונה. מבנה דומה כזה בארץ, אם כי מוקדם בהרבה למבנה זה, הוא בניין חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה הנטוש (כיום בלב פתח-תקוה) אותו תיכנן בשנות ה-30 האדריכל אריה שרון, והוא מבוסס באופן מובהק על תפיסת עולמו של הפילוסוף האוסטרי לודוויג ויטגנשטיין.

היות ורשימה זו מתמקדת במבנה נטוש, אני ממליץ לצפות בכל 9 הדקות של הקטע המצורף כאן – המציג את הקומפלקס המרשים והנטוש של Hotel Citroen, כפי שהוצג באחת הסצנות המפתיעות בסרט האהוב עלי מהעשור האחרון. ואם התרשמתם מהעוצמה האמריקאית אז צפו גם בזה. צפיה מהנה!

מאמצים לא מעטים השקעתי בניסיון לאתר את שמו של האדריכל של בית העם במושב רשפון: במחלקת ההנדסה של המועצה המקומית איבדו את התיק, ובמזכירות המושב אף פעם האיש שמכיר את הארכיב לא היה (חופשה/מחלה/הצגה), כך שהפרט החשוב הזה בהבנת המבנה – חסר לי בנתיים.

בכל מקרה, ניתן בנתיים להמשיך ולהנות מהבניין המרתק והמרשים הזה העומד כעת כרוח רפאים, עדות אילמת ומרהיבה לחיים שהיו ואינם. למושב שאיבד את זהותו ואת ערכי התרבות עליהם הושתתה הקמתו, ואבדו יחד עם אובדן מייסדיו.

בית העם מוצב כאמור בפאה  המזרחית של היישוב, בסמוך לקצה הרחוב הראשי המוביל מדרך חיפה. בסמוך לו פועלת עד היום הצרכניה המקומית, שהופכת את המקום למרכז בו ניתנת לתושבי רשפון ההזדמנות להפגש באופן בלתי אמצעי.

רחבת בית העם, הנפרסת בכניסה לבניין, מוגבהת מעל למפלס הרחוב ב-2 מטר ומקושרת אליו באמצעות גרם מדרגות רחב. על פי חתך הזהב, נפער אל תוך הרחבה פתח הכניסה המוביל אל אולם המבואה רחב הידיים, בעל תקרת קורות בטון חשופות – המותירות רושם רב בעיני המבקר, ומחזקות את הפרספקטיבה של החלל הארוך. בקצה האולם ניצב לו דומם ומאובק פסנתר כנף שחור וגדול עטוף ביריעות ניילון.

בחלקו הדרומי של החלל, ניצב גרם מדרגות פתוח, בו הושקעה מחשבה בכל פרט, כשהשיא הנו תקרתו האדומה של חלל המדרגות – העומדת בניגוד לצבעי הלבן-אפור של המבנה כולו. מדרגות אלה, מובילות למעלה אל גג הבניין המשמש היום בעיקר את היונים, ולמטה אל חדרי השירותים.

בין אולם המבואה לבין אולם המופעים עצמו, מוצבת מחיצה הניתנת להזזה לשם איחוד שני האולמות.

אולם המופעים המשופע, כעת ריק מכסאות, ולבד מפסי גופי התאורה המרשימים הקבועים בתקרת האולם (ונראים כתוספת מאוחרת, על אף שלא אתפלא אם הם מקוריים) – המרכיב הבולט באולם הוא דווקא מה שמחוצה לו. מבעד לשורת חלונות אורכיים הניצבים בחזיתו הצפונית והאלכסונית – ניתן להשקיף אל השדות המוריקים, הפרוסים למרגלות רכס הכורכר עליו ניצב בניין בית העם. כאן, עצרתי עם שאול מהתרוצצותינו הנלהבת ברחבי המבנה, משתתקים לנוכח השדות המתים המשלמים את המחיר.

בשורה התחתונה והאופטימית – לרשפון האופציות לא נסגרו. ייתכן ובבית העם טמון עתידו של היישוב, כך שבאמצעות הגדרה מחדש לתכני המבנה הציבורי הענק הזה – ניתן יהיה להקרין על היישוב כולו ולחזק את הקהילה המקומית, שנראה שנדרסה ונשחקה במהלך השנים. לתפיסתי, המכשלה המרכזית בתוכן הקודם של הבניין – היא שהתוכן היה חד-גוני. בעקבות זאת, המבנה שימש אך ורק כאולם התכנסות למופע או הרצאה – ייעוד שמפעיל את המבנה שעות ספורות בלבד במהלך כל שבוע (וזה עוד במקרה הטוב). מדובר כאן במבנה ציבור שעלות החזקתו גבוהה, ולכן חובה עליו לענות על דרישות הציבור כולו: בכל הגילאים ומכל המעמדות ביישוב הבוגר. יש למצוא ייעוד למבנה כך שייחד אותו משאר האולמות באזור (כי הרי תוך חמש דקות אתה בסינמה סיטי או היכל התרבות חסר הזהות של הרצליה).

מבנה בית העם ברשפון, הוא מהמבנים המרשימים והטובים שניתקלתי בהם בעת האחרונה, ואני מקווה שגם בני רשפון יוקירו את ערכיו – והם עוד רבים, היות ולא נחשפתי לערכי המורשת שלו. כולי ציפייה כי הרשפונים יקומו וייתפסו את עצמם וישיבו את הבניין אל החיים, ובאמצעותו ישכילו לעורר, לאחד ולייחד את קהילתם.

אסיים בציטוט מאותה חוברת ממנה ציטטתי בראשית הרשימה. בחוברת זו, שהוצאה על ידי המושב בחג חצי היובל, מוצא חבר המושב ולדימיר קראוס, בבית העם את המוקד היישובי החדש:

"בית העם החדש שאנו ניגשים כעת להקמתו, צריך לשמש אכסניה הולמת בכיוון הדרוש ליצירת החברה המלוכדת הזו. לא על ידי צורתו החיצונית נשיג זאת, כי אם על ידי התעוררות הכוחות החיוביים הטמונים בתוכנו לפעולה נמרצת ויסודית. עלינו לפעול בכיוון זה, שנוכל להביא למכנה משותף את השקפות העולם שלנו הקיימות בתוכנו, בכדי שתוכל להוצר על ידי כך גם גישה אחידה לבעיות המשקיות".

מכל השגינו האחד הוא ניכר –

זאת תרומתנו "מן העיר אל הכפר".

אם יש כלל הישג עוד, שיותר הוא כביר,

זאת תנועתינו מן הכפר אל העיר!

              אמת, נכון! זאת היא רשפון!

שאלה היא: להיות או לא להיות כפר?

או שכון תל-אביבי בשם "רשפונידר"?

עוד שנה או שנתיים במקצועי אבלה;

אז בטח ובטח חקלאי רק אהיה!

שנה ושנתיים – ואין להן גמר.

בין חקלאות ועסק חוץ תקוע נשאר.

              אמת, נכון! זאת היא רשפון!

 

חזית דרומית – אטומה
 
חזית צפונית – מפנה את מבט הקהל מפנים האולם אל שדות השרון
 
חזית מערבית – החזית הראשית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אני לא יכול לכתוב על רשפון, מבלי להתייחס לפחות בשתי תמונות למבנה הסילו שבכניסה ליישוב
 
 
צילום מאת דוד גבעון
 

בעקבות מספר פניות מצד גורמים שונים מצאתי לנכון לשוב ולבקר בבית העם וכן להעלות לבד מהתמונות של הבניין המשתפץ, גם את סיפורם של מתכנניו וכן את סיפורו של הבניין עצמו. לרשימה זו לחץ כאן.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  On 07/05/2009 at 14:52

    היו למשפחתי קרובים במושב זה, כך שאני שותפה לך בזיכרונות הנוסלגיים מהבתים הקטנים וצנועים והתמיד מסבירי פנים… ואותה קרובה, עד גיל מופלג הייתה מחכה כל השנה לחגיגות פורים בבית העם הזה…

  • מיכאל  On 07/05/2009 at 15:18

    יש לך תמונות? אשמח לשלב אותן ברשימה!

  • נעמי וייסמן היין  On 07/05/2009 at 15:26

    אני ילידת רשפון וזוכרת היטב את בנייתו ואת ההופעות בבית זה. אבי ז"ל בנה את המנורה הראשונה מעץ שהוצבה גג המבנה ואחרי שנים הוחלפה לזו שקיימת היום. באולם זה ניגנה התזמורת הקאמרית הישראלית סדרות למנויים לפני שהוקם בכפר סבא היכל התרבות.קהל רב מכל איזור השרון הגיע בהסעות מאורגנות לקונצרטים.

  • משה הרפז  On 07/05/2009 at 21:58

    בשל מנורת 9 הקנים נטיתי להעריך שמדובר בבית כנסת.
    איך שלא יהיה ביל מארי היה לעניין.

  • מיכאל י.  On 07/05/2009 at 22:13

    תודה למשה שסיפר לי על המצאותו של הבניין!!!! אעדכן בהתאם מתוך הכרת הטוב – את הרשימה.

  • שרון רז  On 08/05/2009 at 11:23

    בניין מודרניסטי מעניין וטוב, לא היכרתי, ממתי הוא? שנות השישים? תודה על הפוסט, ותודה על המידע והצילומים, אבל אתה חייב להיות יותר סלקטיבי, כי זה יותר מדי מלל ויותר מדי ויזואליה, למרות הרצון הטוב לתת תמונה מלאה, יותר מדי בשביל פוסט, לטעמי
    אני משער שראו בו גם סרטים, כמו ברוב או בכל בתי העם, ולכן ניתן גם להגדירו כבית קולנוע, לא?

  • מיכאל י.  On 08/05/2009 at 14:02

    שרון: הבניין הזה שימש להקרנות, הצגות, קונצרטים, הרצאות, טקסים וכו' – לגבי מי תיכנן ומתי – את זה אשלים בשבועות הקרובים.
    ולגבי צורת הרשימה: ככה אני כותב וזה מה יש. כזה אני: יותר מידי מהכל.

  • שרון רז  On 09/05/2009 at 9:39

    אוקיי, לכשתשלים את המידע אשמח באמת לדעת
    ולגבי הסגנון, הצורה וכל זה- זכותך המלאה, ידידי, זה בסדר, אם כך, תישאר אתה

  • ענת  On 07/06/2009 at 20:28

    בתור תושבת רשפון מהדור הצעיר,ילידת רשפון,בת לאב שנולד גם הוא לדורות הראשונים ברשפון ואמא לילדים צעירים שגדלים בגאווה רבה ברשפון אני מוחה על התיאור ה"מעט" מוגזם של המושב שלי-שלטי פרסום ענקיים-הגזמת ליד בית העם אין שלטי פרסום אלא צרכניה מקומית מקסימה ,בית קפה נפלא וספריה מקומית…אין לי מושג על איזה שלטים אתה מדבר,מעבר לכך,בפעם האחרונה שבדקתי אני אישית נוסעת דווקא בסובארו מצ'וקמקת ובכיף רב הייתי נוהגת על רכב מפואר יותר…במבנה עומד בפני שיפוצים שרק הרשויות מערימות הקיים עוצרות בעדן,בכל שנה אנחנו תושבי המושב-זקנים וטף חוגגים יחד את יום העצמאות בטקס מעורר קנאה ברחבת בית העם…
    למרות הקנאה של אנשים רבים זהו מושב,שממתאים את עצמו לתקופה ולמצב,גרים בו אנשים נפלאים,טובים ונעימים וחבל לכתוב דברים מבלי לברר אותם קודם!!!

  • נטע  On 07/06/2009 at 22:18

    הכתבה הזו הגיעה אליי במקרה. אני תושבת רשפון ולאחר שהפצתי את הכתבה בקרב מכריי, קבלתי את המידע, שבית העם תוכנן ע"י עמנואלה (לבית כהנר) ובעלה דני גת.

  • רועי אשכנזי  On 08/06/2009 at 12:06

    לדעתי יש כאן דיון מעמיק באופי היישוב ובצורה הפיסית שלו כפי שנראה למתבונן מהצד.
    רצוי לבחון מקרוב את נושא השילוט ומערך הדרכים והקשרים המרחביים ביישוב.
    והכי חשוב לשמור על האופי הכפרי

  • משה הרפז  On 26/06/2009 at 14:02

    עברתי לפני שעה
    והנה פיגומים בחוץ ובלות בחזית
    כנראה שבכול זאת משפצים

  • דניאל גת  On 14/08/2009 at 22:00

    נעים להזכר ומחמם את הלב. אבל, למען הדיוק והגילוי הנאות חשוב להוסיף: הפרוייקט המקורי תוכנן על ידי עמנואלה ודניאל גת עד להגשה לרשויות וקבלת התר הבנייה. לאחר מכן, נסעו הנ"ל ללימודים בארה"ב והתכניות המפורטות נעשו בידיהם האמונות של האדריכלים מיכאל שטרן ועזרא שרון אשר תרמו מכשרונם ומסירותם והשאירו את רישומם על הבניין תוך כדי שמירה על עיקרי התכנית המקורית

  • קרן  On 24/10/2010 at 17:28

    שלום מיכאל ולכל תושבי המושב,

    שמתי לב שלא יכולת להתעלם מהמבנה שנמצא בכניסה למושב ותיעדתה אותו, אני מדברת על הסילו.
    אני סטודנטית לעיצוב פנים מהמכללה למנהל בראשון לציון.
    אני נמצאת בשנה הרביעית לתואר – פרוייקט גמר, והנושא שלי הוא הסילו הנמצא ברשפון.
    מכוון שזהו מבנה נטוש ומיועד להריסה בהרבה מקומות בארץ, אנחנו כסטודנטים מנסים למצוא פתרון עבור המבנה.
    אשמח לקבל כל מידע או תיעוד (תוכניות וכ') על המבנה ועל המושב עצמו.

    בתודה מראש

    קרן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: