סיבוב בהתנחלות ברקן וביקב ביזנטי (וגם גינה ביולוגית בפ"ת)

שולי כעסה על הרשימה האחרונה שלי, בה העמדה שלי לא הייתה כל כך ברורה ועסקה בנושא מסוכן ונפיץ. האמת, שכמעט ומחקתי אותה אבל אחרי התלבטות קצרה, החזרתי אותה לאתר. שולי לא אהבה את הרעיון, והאמת שהיה לי די קשה למצוא פרטנר שיבוא איתי לצד השני. שמעון לא היה פנוי, עמית חשש לחייו, שולי חזרה לחבר שלה, אז בסוף שאול הסכים.

שאול הופיע עם זקן. גיוון זה טוב, והיות ושאול מסתפר באותה התספורת מאז שצמח לו השיער בגיל חודשיים, עכשיו הוא נראה קצת אחרת. זה טוב וגם השתלב בנוף באופן פנטסטי, …בתמונות קצת פחות.

.

.

בלי מפה ובלי מצפן, הגענו על כביש 5 לשער היישוב ברקן שבשומרון. היישוב ברקן, שונה משאר ההתנחלויות המוכרות לנו, היות ובו מתגוררת אוכלוסיה חילונית שיזמה את הקמת היישוב מתוך האידאולוגיה הרביזיוניסטית בה הם החזיקו.

משיטוט קצר ביישוב נראה המצב החברתי-כלכלי כמצב טוב מאד: וילות מטופחות, כלבים בחצר המוריקה, פרחי העונה, מדשאות. אבל בכל זאת, ובשונה מההתנחלויות אחרות בהן ביקרתי – היה כאן משהו חסר, עדיין לא הצלחתי לענות לעצמי על השאלה מה חסר. מה שכן היה חסר זה איזושהי טיילת שמשקיפה על הנוף, או שביל היוצא אל הטבע המקיף את היישוב, מרכיב שקיים כמעט בכל ההתנחלויות בהם ביקרנו. כאן זה לא היה. חוץ מהמבט, אין חיבור פיסי לסביבה, אולי ההתנתקות כבר הגיעה לכאן. ואפרופו התנתקות, הראשונים שהורידו וקיפלו את הדגל וחצו את הקווים חזרה – היו החבר'ה האלה.

כבר בכניסה ישנו שלט, המכריז על הרחבת היישוב בווילות הצופות אל הים. החיבור הזה בין ההתנחלות לים, נראה לי כתעלול שיווקי נכון, וזאת לאחר שבמהלך הנסיעה שלנו לכאן, היינו צריכים לעבור במחסום שהיה נראה יותר כטרמינל מאשר מחסום צה"לי מוכר. ההרגשה שאנו יוצאים מגבולות הקונצנזוס די צבטה לי בלב, ולכן החזרת הים אל ההתנחלות, היא כמו חזרת ברקן אל המערב. רק שפה לא יעמוד איזה משוגע ויצעק "סוגרים את הים"…

בברקן ישנם רק בתים צמודי קרקע מוקפי גינות, ריבוי תשתיות, קירות תמך, סוללות עפר, כבישים, גדרות ועוד גדרות ועוד גדרות ובריכת שחיה ריקה ממים.

.

עברנו בית הבתים, מחפשים לשווא משהו מעניין להיאחז בו אבל לא הצלחנו. עצרנו את המכונית סמוך לשער היישוב, ליד השומר והחנינו. יצאנו ברגל מגדר היישוב וירדנו בוואדי דרומה. שם נתקלנו בקבוצת מטיילים דתיים שככל הנראה הגיעו מאחת ההתנחלויות השכנות. היות והיה להם מדריך, אז שמחנו לשמוע הסבר מפורט על האתר אליו הגענו.

מתברר שאזור התעשייה השני בגודלו בישראל (על פי המדריך שהיה חמוש ברובה), הוקם בצמוד לאחד מאזורי התעשייה הגדולים שפעלו בארץ בתקופה הביזנטית, ושעל חורבותיו ניצבנו.

מילה על המדריך: בחור צעיר / חייל / נושא נשק חדיש / דתי (כמו 95% שאר המטיילים) / מגיש הסברים על האתרים כאילו מדובר בתדריך צבאי / ההסברים טעונים פוליטית ("כאן לא גרו ערבים") / ההסברים טעונים דתית / שולט באופן מפליא בידע, והדברים שלהלן הם תמצית מתוך הסבריו:

"…חירבת אל בורק נחפרה ונסקרה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, וכללה יישוב ביזנטי בו התגוררו על פי הממצאים כ-1200 תושבים. בסמוך ליישוב פעלו מספר גרנות ויקבים, שהגדול שבהם הפיק כ-45,000 ליטר יין בשנה. כל תשתיות הגרנות והיקבים נחצבו בסלע – והודות לכך שרדו".

שאול ואני הצטרפנו לקבוצה, שהתהלכה בנתיב רחובה הראשי של בורק והחלה לאחר שסיימה לסייר באתר, לרדת אל העמק ולהמשיך משם דרומה… כאן זה היה נראה לנו כבר יותר מידי, אז בחרנו לחזור למכונית ולחזור.

מילה על המטיילים: רובם בשנות ה-20 / מספר שווה של בנים ובנות / רובם רווקים / מחונכים / אידאליסטים / העתיד הטוב של המדינה.

אלה היו באמת חבר'ה משובחים, שחבל שבגוש דן אין כמעט כאלה. כנראה שצריך להיתקע באיזה חור ולהתחנך אצל מחנכים, ולא כמו החראות שאני וחברי שהינו במחיצתם 12 שנה. אבל כנראה שלא כל המורים מחורבנים ודפוקים, אחרת אני לא יכול להסביר את המסה המכובדת והיפה שהתקהלה בבקר יום ששי לטייל כאן.

אחד מהשירים האהובים עלי, זה השיר שכתב יהונתן גפן והלחין שם טוב לוי לאריק איינשטיין "יכול להיות שזה נגמר". בתחילת שנות ה-70 גפן מתבכיין על כך שהוא לא זכה להכיר את כל אותם אנשים יפים, אז עכשיו אני ממליץ לו לחצות את הקווים, ולראות מה חבר'ה עושים בשעות הפנאי שלהם במקום ללכת למסיבות, לראות טלויזיה ולרצות כל היום להיות דוגמניות בקניון…

יאללה די כבר.

המשכנו לחומוס אצל הג'ינג'י בקיבוץ עינת וגם ביקרנו במה שהיה שם חדר אוכל והפך בינתיים לאולם שמחות. המשכנו לשכונת מגורים חדשה בפתח-תקוה, הבנויה סביב בריכה ביולוגית (אדריכל רוני מרגולין) וגמרנו את היום.

חזרתי לשולי ואמרתי לה שנראה לי שיש עתיד ויש אור, וגם אם משיח לא עוצר באדום אותי מעניינת ירדנה יותר מהכל.

.

עד כאן חורבות בוריק, מכאן נסענו לשרידי קיבוץ עינת:
עד כאן שרידי קיבוץ עינת, מכאן המשכנו לעיר פתח-תקוה הסמוכה, במטרה לבקר בשכונה חדשה שרובה מצויה בשלבי בניה, ובמרכזה גן עם "בריכה ביולוגית" שתוכננה על ידי אדר' רוני מרגולין
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • POP  On 15/03/2009 at 21:32

    איכס

  • עמנואל  On 16/03/2009 at 2:43

    לא אומרים איכס על אוכל

  • נועם  On 16/03/2009 at 18:09

    "אידאליסטים / העתיד הטוב של המדינה", אתה מהלל את המתנכלים (סליחה, המתנחלים).
    יש כאן אירוניה סמויה שלא הבחנתי בה? מה באת למכור לנו? את האידאלים שלהם? לא, תודה, שומר נפשו ירחק.

  • שרון רז  On 16/03/2009 at 20:55

    הבתים המצועצעים גורמים לי לרצות להקיא, זוועה, לא מסוגל אפילו לצלם או להביט על דבר כזה
    חורבות בוריק והבריכה הזו , זה יפה, זה אמיתי!
    (יותר מדי צילומים אחוקה)
    השכונה בפ"ת, לא שמעתי עליה, לא רוצה לשמוע על שכונות חדשות, אבל בריכה כזו זה נחמד, גימיק שיווקי כמובן , איכשהו היזם כנראה הסכים והשתכנע
    אבל ההיילייט זה החומוס של הג'ינג'י והג'ינג'י עצמו, איש טוב ומקום נהדר, מכיר טוב

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 16/03/2009 at 22:36

    סתמי ושיטחי

  • יעל  On 17/03/2009 at 1:19

    נו באמת ?!
    עוד פעם תכנון שלא מתאים לקהל היעד.
    הרי יבואו הרבה זוגות צעירים עם ילדים,נכון ?
    והעירייה לא משלמת לפקח שיסתובב וימנע האכלות נכון?
    ולפי התמונות הגדר לא באמת מגנה על הבריכה ויש בה מספיק מרווחים כדי שהילד הבונבון של אמא שלו יעשה את צעדיו הראשונים בהשתלטות על החי מסביבו.
    אין לי בעיה עם נסיונות נועזים כגון זה,
    יש לי בעיה שלא בונים את זה תוך התחשבות בקהל היעד.
    ומה לגבי תיחזוק ? ורענון כל 3 חודשים ? ובדיקת בריאות הבריכה והחי ?
    מי אחראי על כל זה? ועד השכונה ? עיריית פתח תקווה ? חברת הבניה ?

    המרחב העירוני של השכונה נראה מטופח מאוד ויש לציין זאת לשבח כי זה ממש לא מובן מאליו במציאות העירונית בפתח תקווה.
    בברכת יום טוב לדגי הבננה

  • מיכאל  On 17/03/2009 at 7:56

    כשאני מדבר על ערבים – אז מתקיפים אותי על חיבה לאויב. כשאני מדבר על מתנחלים – אז מתקיפים אותי על חביה לאויב.
    כשאני מדבר על תל אביב – שתיקה והבנה.
    מה זה אומר?….

    לגבי הג'ינג'י: לא אהבתי את תוספת מיץ הלימון לחומוס. זו תוספת שבדרך כלל מקבלים בחומויסות של יהודים, וזה מבדיל את החומוס היהודי מהחומוס המתקתק של הערבים. אני מעדיף ערבים (או ליתר דיוק ערביות).

    לגבי הגינה בפתח תקוה:
    שאול ביקר בגינה לפני שנה ובביקור הנוכחי הוא זכר שבפעם הקודמת היו הרבה יותר דגים, ואכן הייתה צמחיה דלה על המים שכנראה נשדדה או הוזנחה ומתה. המים עצמם מתנקים בעזרת ערוגות צמחיה המנקה את המים – הממוקמות בשולי הבריכות – והן נראות בסדר. הבריכה נראית די מגודרת ובטוחה, אבל היא לא מספיק אטרקטיבית כי היא רק בריכה ולא עוד משהו וכאן חסר לי משהו (כמו שצדי היה אומר). מה שמאד חבל זה שהגינה היא מערך סגור וכלוא בין מגדלים שלא קיים כל ממשק פיסי ביניהם לבין הגינה, ובדומה לבריכה – גם הבתים מגודרים וסגורים למעבר. חברת אפריקה-ישראל שאחראית לפרויקט הזה, מנסה להעניק עושר מסויים למרחב הציבורי בפרויקטים שלה (והגן באור יהודה הרבה יותר מוצלח על אף ההזחנה שם), אך יחד עם זאת, יש כאן התקדמות בניסיון לטמטמם את התושבים.

  • גל  On 19/03/2009 at 11:42

    נכחתי בטיול(ההיא עם המכנס אלאדין האדום..)וגם אני ממש נהנתי.כיף לראות שנהנת ונחשפת בצורה חיובית למשהו אחר..אתה מוזמן תמיד לבוא לבקר(אני מהאזור)

  • י  On 27/05/2009 at 9:08

    הישוב ברקן אכן ישוב חילוני אך מתגוררות בו משפחות דתיות רבות אשר שומרות על חיים יהודיים מלאים.
    גדרות הישוב שכל כך מפריעות לך, הוקמו ע"י מערכת הבטחון למרו מחאות תושבי הישוב שביקשו לחיות בישוב פתוח מכל עבר. מחסור בטיילת כנראה מפריע למי שאין לו זיקה לקרקע עליו הוא חי. טיילת זה למבקרים. תושבי הישוב חיים במקום וקשורים בכל נימי נפשם לקרקע הזאת. הם לא צריכים טיילת מלאכותית כדי לראות את יפי הטבע ואושרה של הארץ. זה שאתם מטיילים זה יפה מאד אבל אתם צריכים להיות הוגנים. מי שחי בעיר מה שנשאר לו מהטבע זאת הטיילת, לנו כל האזור הוא טיילת אחת גדולה. את חירבת בורקין אנחנו מכירים למעלה משנות דור. גם ההסטוריה שלה כפי שהובאה אינה מדוייקת. כמו כל ישוב בארץ הזאת, תחילתו בישוב יהודי ישראלי – אם מתוקפת בית ראשון או מתקופת בית שני. חבל שההסטוריה "שלכם" מתחילה רק מימי הצלבנים ולא מימי אברהם אבינו.
    יש עוד הרבה מה לאמר כתשובה לדיסאינפורמציה וקביעת עובדות לא נכונות ופוגעות. נכון שהנושא של הים הוא תרגיל שיווקי של קבלן הבונה בישוב, אך אין לו ולא כלום עם תושבי הישוב ודרך חייהם. תושבי היישוב נמצאים כאן – בר הגדול בגלל אהבתם לארץ ולמקום. מדינת ישראל והפולטיקאים החליטו שיש לגדר את היהודים בכל מקום בו הם חיים, אם זה בגליל או בנגב או במרכז הארץ או בשומרון. על זה נאמר מזמן -ישובי ארץ ישראל כולה הופכים להיות גטאות לתושביהן.
    מחסומי דרכים וטרמינלים אמרת?!! לך למרכז וייצמן הצמוד לבי"ח איכילוב ותראה איך כולו מוקף גדר בטחון ושומרים חמושים. זה בתל-אביב. במרכז ההוויה הפוסט ציונית של השמאל הישראלי. מה זה אם לא פחד מכל מה שסובב את כולנו. הלזאת אתה קורה חיים?!! מה עדיך להיום במרכז הזוהמה של התעשיה העברית במישור החוף או לחיות מעליה בנקיון אויר וריח פריחה משגעת כל השנה.
    בו לברן ביום רגיל, ראה את האובך ששוקע על גוש דן ואלוי תוכל להבין מדוע אנחנו בעלי מוח צלול, עיניים שוחקות ולב אוהב ובריא. שיהיה חג שמח לכל עם ישראל ומי יתן וירבו ישובים יהודיים בארץ ישראל.

  • שרה  On 04/10/2011 at 11:43

    ברקן ואריאל יש סיכוי שיוחזרו בקרוב איך אנשים חדשים באים לגור שם
    ?

  • אילן  On 22/11/2015 at 21:19

    יוחזרו? למי נחזיר, לירדנים? או אולי לאנגלים, טורקים, יוונים, רומיים וכו'. חשבתי שהשמאלנים מוכנים לוותר על חבלי מולדת בשביל שלום. עכשיו בשביל שלום הם מוכנים לשכנע את הציבור שזה בכלל לא חלקי מולדת. מה הסטארט אפ הבא? אני יודע- נגיד שהערבים הורגים יהודים רק בגלל שיהודי עלה להר הבית ונשכח שעוד לפני שהייתה מדינה הם שחטו יהודים גם בלי שעלו להר הבית. אין לי בעיה עם חוסר הסכמה, אבל לא צריך לעוות ולהמציא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: