סיבוב בבית הכנסת היפה בארץ (לפחות לפי דעתי עכשיו)

את בניין בית הכנסת המרכזי של שיכון ה' בבני ברק, "גילה" לי חבר יליד העיר, שכמוני חובב ארכיטקטורה טובה. אלא שהפעם היה מדובר בארכיטקטורה מצוינת, ששוב הוכיחה לי שגם במקומות מוזנחים כמו בני ברק, שבמבט ראשון נראים כניגוד גמור לאסתטיקה איכותית – ניתן למצוא יצירות מופת ממש. לפני כמה ימים, משום מה התחילו הקוצים לדקור לי, והסתקרנתי פתאום לגלות מי תיכנן את הבניין הזה. אבל ראשית כל, אציג את איכויותיו של המבנה ומקומו, שריתקו אותי אליו כל כך.

.


חזית בית הכנסת, המשלבת מאפיינים של הסגנון הבין-לאומי עם סגנון מזרחי, ומאזכרת חזית של מצודת משטרה בריטית מטיפוס טיגארט.

בני ברק היא עיר מרתקת שטרם נחקר הפן הארכיטקטוני המצוי בה. רשימה נוספת על מקום אחר בעיר, שיכון ד' של הפועל המזרחי, מצויה כאן.

שיכון ה' בבני ברק מתוכנן כשכונת מגורים על גבעה הצמודה לצומת גהה. השכונה שהוקמה בראשית שנות ה-50, נועדה לשכן בעיקר את חברי הפועל המזרחי, והוקמה על ידי חברת "משכנות" שכיום ידועה כחברת "משהב" הפונה גם היום אל ציבור הכיפות הסרוגות. דרכיה הצרות של השכונה, מתפתלות בהתאם לטופוגרפיה של הגבעה, שבראשה ממוקם השטח הציבורי הפתוח המרכזי של השכונה. לצידו של שצ"פ מרכזי זה, ממוקמים מוסדות הציבור של השכונה; בהתאם לשכונה דתית, המוסדות הינם מוסדות חינוך ודת הכוללים בתי כנסת, בתי מדרש ומקוואות.

את השכונה כולה חוצה מדרום לצפון שדרה ירוקה ורחבת ידיים המיועדת להולכי רגל בלבד (וחוצה כמובן את השצ"פ המרכזי), והודות לרחם הבני-ברקית – שוקקת השדרה חיים של עשרות ילדים המשחקים בה.

בשיטוטי באינטרנט אחרי חומר כלשהו על השכונה (ואין כזה דבר), נפלתי על פורום, בו עלתה השאלה "מה טוב בבני ברק – רשימת מעלות, שם אחת מהמגיבות ציינה את שיכון ה', כאחת ממעלותיה של העיר: "אם 'בני ברק' היא שיכון ה' – אזי בני ברק היא עיר רגועה שאין בה יותר מדיי בניינים ובוודאי שלא צפופים. "אם 'בני ברק' היא שיכון ה' – אזי בני ברק היא עיר רגועה שאין בה יותר מדיי בניינים ובוודאי שלא צפופים".

ואם כבר ציינתי את דבריה, אז אותה גברת, ציינה בראש דבריה, כמה ממעלותיה הייחודיות של העיר, ואלה טיעוניה:
1. מרוכזים בה כמעט כל סוגי החנויות וכמעט כל סוגי המוצרים שזקוקים להם.
2. בהליכה של כחצי שעה ניתן להגיע מכל מקום לכל מקום, בניגוד לירושלים, נניח, שם מדובר במרחקים גדולים.
3. המגוון הגדול של סוגי האוכלוסיות בה, מאפשרות לכל אחד למצוא ידידים כלבבו ומוסדות לימוד כלבבו.
4. אפשר למצוא בה מגוון של מקומות עבודה.
עד כאן דבריה. נראה כי גם בלי לקרוא את כתביה של ג'יין ג'ייקובס או ארנה קזין, הבחורה החרדית יודעת להגדיר מהי עיר. ונראה, כי בני ברק ותל אביב – הן הערים היחידות הקיימות כיום בישראל.

שכונה ה' מורכבת ברובה משיכוני מגורים זעירים בני קומה עד שניים, בהם התיישבו בראשית שנות ה-50 עולים חדשים ממגוון עדות. לצד בית הכנסת התימני שברחוב צירלסון אף הוקם מוזיאון ליהדות תימן. בשנות ה-90 הפך חלקה הדרומי של השכונה לאזור של שכונות וילות לעמידי העיר. בין הבתים במקום ניתן למצוא את בית משפחת לבייב.

הפרופורציות של השכונה מתייחדות בקנה מידה אנושי מאד, המאזכר את תכניתן של ערים עתיקות. רק שכאן, את מקומם של הבתים המוצבים בקו אפס של הרחוב ומתנשאים על פי רב לכמה קומות, מחליפים בתי השיכון המתפוררים והקבורים מתחת להררי תוספות בנייה. תכנית השכונה עשירה במעברים להולכי רגל, והודות לשדרה המרכזית, ישנה תחושה נעימה מאד למשוטט בה – ולכן אני מאד ממליץ למי שנופלת לידו שעה פנויה לבקר בשכונה. בפסגת הגבעה, בשיאה של השכונה, ובמרכז השדרה – ניצב לו בגאון בית הכנסת המרכזי – עדיין מבהיק הטיח הלבן למרחקים. אחרי הכל מדובר כאן בבית הכנסת המרכזי של השכונה הדתית, ולכן הבניין מתוחזק היטב באופן יחסי לשאר בתי השכונה.

בניין בית הכנסת המרשים מאזכר בחזיתו הראשית הפונה אל הרחבה הציבורית המרכזית של השכונה – חזית של מצודת טיגארט. מתכנן המבנה, האדריכל יעקב נטל עבד בשנות ה-40 לאחר שסיים את לימודי האדריכלות בטכניון, במחלקה לעבודות ציבוריות שתכננה את אותן מצודות. לאחר חיסול המנדאט ועם הקמת המדינה, פתח נטל משרד אדריכלים עצמאי שפעל בעיקר במגזר הדתי. במהלך הקריירה ארוכת השנים שלו שהתפרסה על פני כמעט 60 שנה, הספיק לתכנן עשרות בתי כנסת, מקוואות, מבני מגורים, חינוך וספורט. שותפו לתכנון בית הכנסת היה המהנדס יצחק ביגלאייזן, שהיה חברו של נטל עוד מימי הלימודים בגימנסיה בקרקוב עיר מולדתם.

חזית הבניין משלבת קוים נקיים וישרים עם אלמנט של קשתות. קיימת מצודת טיגארט דומה מאד המשלבת בתוכה את שני המרכיבים הללו, והיא ממוקמת בשולי הישוב חלמיש שבהר אפרים. מצודת הטיגארט ששם, נבנתה על גבי מצודה טורקית ישנה, ושילבה אלמנטים מהמבנה הקדום.

.

החצר הפנימית של מצודת הטיגארט ביישוב חלמיש

.

חדר המדרגות המרכזי בבניין, מתאפיין בחלונות מסך אורכיים, המחולקים למשולשלים – אלמנט החוזר על עצמו בחלונות דומים המופיעים בחזית הדרומית של בית הכנסת ומאירים את החללים הגדולים. המשולשים יוצרים באמצעות שילובם יחד מגני דוד.

אולם בית הכנסת מאזכר את תכנית הבזיליקה, אך למעשה כבר בתי הכנסת הקדומים נבנו באותה המתכונת: אולם אורכי המחולק לשלושה חלקים מרכזים, המופרדים על ידי עמודים, וכניסת תאורה מהגג (קומת תאורה).

על אף שהמבנה לא שופץ באופן משמעותי מאז שנפתח לציבור המתפללים בשנת 1953, המבנה כולל הריהוט הפנימי נותר כשהיה, וזה אחד מהדברים המרשימים בסיור בו.
את ארון הקודש המורכב מעבודת אבן מרשימה בצניעותה ופשטותה, עיצב וביצע יונה היבשר, שתכנן וביצע עשרות (אם לא מאות) ארונות קודש בישראל של שנות  ה-50 וה-60, המהווים דוגמה מעולה לבניית היכלי קודש, המוכיחים כי ההיגד שניסח האדריכל מיס ואן דה רוה Less Is More, שפיר ואיתן גם עשרות שנים לאחר מותו של מנסחו.

אחרי שהסברתי את ערכיו של הבניין, שכמובן רק ביקור באתר עצמו יכול להסביר בצורה הטובה ביותר את החוויה של הבניין, אגש לתאר את חיפושי אחר אדריכל הבניין. כדי להכיר יצירה היטב ולהנות מאיכויותיה, לימד אותי אבי, שצריך לראות לפחות שתיים מיצירות האמן ורק כך ניתן להתחיל להשוות ולהכיר את המוטיבים המרכזים ביצירתו. ולכן זו הסיבה המרכזית שבקשתי לאתר את שם המתכנן. לעיריית בני ברק אין אתר אינטרנט ולכן די היה קשה לאתר את מספר הטלפון של הגנזך שלהם, אך לבסוף איתרתי אותו. הרמתי טלפון לגנזך עיריית בני ברק, ושם חסכו לי את הביקור במקום. מנהל הגנזך פתח את תיק הבניין, ודווח כי על התכנית המוקדמת ביותר המצויה בתיק, חתומים שניים: יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן. בנוסף, החותמת שלהם הזכירה כי משרדם מצוי ברחוב אחד העם 105 בתל אביב, ושנת הוצאת התכנית היא 1953.

באחד העם 105 איתרתי את בתו של נטל המתגוררת בבית שנירכש על ידי הוריו של נטל עם עלותו לארץ ישראל, כערובה כלכלית לקליטתו בארץ. היא זו שסיפקה לי את קורות חייו:

יעקב נטל נולד בעיר קרקוב שבפולין בשנת 1917, למשפחה דתית וציונית. בשנת 1935, בהיותו בן 18, עלה נטל לארץ והתיישב בתל אביב, בבניין שנירכש כאמור על ידי אביו קודם לעלותו לארץ. בישראל, פנה ללימודי אדריכלות בטכניון שבחיפה, שם הוכשר כאדריכל ומהנדס, והודות לכך התקבל לעבוד כמתכנן ביצורים במחלקת התכנון של הצבא הבריטי. בראשית דרכו העצמאית כאדריכל, פעל בשותפות עם חברו מפולין יצחק ביגלאייזן, עמו תכנן מוסדות דת רבים, ובכללם בית הכנסת המרכזי בשיכון ה'. לאחר פירוק השותפות, המשיך לתכנן מבנים רבים ברחבי הארץ, בעיקר מבני ציבור למגזר הדתי. בין המבנים הבולטים שתכנן: ישיבת היישוב החדש, ברחוב פומפדיתא בתל אביב,  כפר הנופש לחיילים בחוף הים באשקלון (רחוב בן עמר 1), את כפר הנוער הדתי וקריית החינוך גבעת ושינגטון (פרויקט עליו עבד החל מראשית שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-90, וכלל בין השאר מבני מגורים, בית כנסת ובריכת שחיה), ישיבת באר יעקב, כפר הנוער נרדים בערד, הישיבה התיכונית בכפר גנים שבפתח תקוה, בית הכנסת "דובב עוז" ברחוב הבילויים 15 ברמת גן, מלון ארבע העונות, נתניה, בית אבות משען בעכו.

בני ברק היא אחד מהיישובים המוזנחים ביותר בגוש דן, אך יחד עם זאת מוסדות הציבור שבה, שהוקמו בהשקעות גדולות מאד ביחס להשקעה במגורים או במרחב הציבורי בעיר – יוצרים בעיר גלריה מרהיבה לארכיטקטורה רליגיוזית ישראלית, דבר שטרם טופל במחקר והביקורת הישראלים. קשה להאמין שעיריית בני ברק, או כל גוף אחר בעיר ישלוף את הכפפה ויתחיל לחקור ולהעלות אפשרויות לטיפול בכל אותם מבנים, שכאן הבאתי רק אחד מהם. אבל יחד עם זאת, אפשר להתנחם בעובדה, שבשונה מכל התהליך המתרחש בישראל בו "משמרים" מבנים היסטוריים, שהוזנחו ועמדו רגע לפני הריסה ומשנים את ייעודם או אופיים, הרי שכאן המבנים חיים נושמים ופעילים בדיוק באותו הייעוד שלשמו הם הוקמו.

בכל מקרה בעקבות כתיבת הרשימה הזו, החלטתי לעשות משהו, ונראה אם הוא ישא פרי. בנוסף, בעוד כחודש וחצי אעביר סיור במבנה זה ובמבנים נוספים בעיר שראויים לגילוי מחדש. אם אתם רוצים – אתם מוזמנים להצטרף. שאול כבר הודיע שיגיע.

.

 


בתמונה למעלה: הכיכר המצויה בחזית בית הכנסת, ומתפקדת כמוקד מרכזי בשכונה המשקיף על סביבתו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קונטיב  On 17/02/2009 at 11:21

    צר לי לאכזב, אבל לפי הגדרתך, גם נתניה היא עיר, למשל

    "1. מרוכזים בה כמעט כל סוגי החנויות וכמעט כל סוגי המוצרים שזקוקים להם.
    2. בהליכה של כחצי שעה ניתן להגיע מכל מקום לכל מקום, בניגוד לירושלים, נניח, שם מדובר במרחקים גדולים.
    3. המגוון הגדול של סוגי האוכלוסיות בה, מאפשרות לכל אחד למצוא ידידים כלבבו ומוסדות לימוד כלבבו.
    4. אפשר למצוא בה מגוון של מקומות עבודה."

    כל הקריטיונים תקפים לחלוטין

  • מיכאל  On 17/02/2009 at 14:11

    בנתניה העיר באה לידי ביטוי רק ברחוב אחד וחצי. בבני ברק העירוניות באה לידי ביטוי בכל חלקי העיר.

  • דובי רוזנברג  On 17/02/2009 at 19:01

    ציטוט: "שגם במקומות דפוקים כמו בני ברק…"
    הדפוק הוא החד תאי שלא מסוגל להביט מעבר לד' אמותיו הצרות
    בני ברק היא לא עיר יפה, זו עובדה שקשה להתווכח עמה. אבל בני ברק לא אמורה להיות יפה ולעולם לא תהיה. בני ברק באה עם אמירה אחרת, היא עיר של צדק, אחוה, חסד, יראת שמים
    מה שכנראה חסר לנו והרבה.
    ולכן קשה לכבודו לראות מעבר לפיגומים, שרטוטי השולחן וכתבי הכמויות המשעממים למכביר.
    ואם אדריכל הוא מקצועך היית יכול לראות זאת מתוך העזובה וחוסר הסדר שבבני ברק.
    אך בחרת להתמקד בחיצוניות המטעה
    וצר לי על כך
    דובי רוזנברג (ד"ר)

  • מיכאל  On 17/02/2009 at 22:58

    ולכן, תיקנתי את הטעות שלי.
    תודה,
    מיכאל י. (אדריכל)

  • ערן  On 17/02/2009 at 23:33

    נוגע בהרבה נושאים שמעניינים אותי אישית ובזכות הפוסט הזה אולי אגיע להתעסק איתם…

  • דובי רוזנברג  On 18/02/2009 at 9:40

    למצוא אנשים שמגיבים כל כך במהירות לתקן טעויות.
    אני מכיר אנשים שמגיבים מהר כל כך רק כדי לשלוף סכינים.
    מודה ועוזב ירוחם
    תודה
    דובי

  • ענת  On 14/03/2009 at 13:47

    להגיב לפוסט הזה בשבת,
    אבל:
    פוסט מעניין ואולי אף חלוצי,
    מעורר עניין מחודש במקומות שכוחים וזנוחים כמו הסיפור של שכונת טישלר הבני ברקית:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/945413.html

  • אלכסנדר  On 28/12/2009 at 15:22

    מילים יותר מידי מפוצצות מעלות לי את הסעיף הרליגיוזי…

  • ימימה רוזנטל  On 21/03/2010 at 10:19

    כל הכבוד לך מיכאל יעקוסון על שיטוטך בארץ ועל הכתבה היפה והמעניינת והחשובה שעשית לגנזך המדינה שעד לפני זמן קצר הייתי סגנית הגנז שלו. תבורך גם על הכתבה על בית הכנסת בשיכון ה בבני ברק ואם אקרא את היתר אגיב גם בם.

  • dvora  On 15/03/2011 at 12:26

    schalom lecha,ani mehyeladim schebilu schanim beschikun h,bischnot h70-80 hitragaschti lirot et bet hakneset weet hamenora al schem saba wesawta scheli,biwracha dvora

  • ?  On 12/04/2013 at 1:37

    למקום מונה רב חדש שפתח במסע הרס מחריד.
    לא מאמין שיהיה מה לראות עוד כמה שנים.

    • מיכאל יעקובסון  On 12/04/2013 at 7:15

      אני משער שהכוונה שלו היא להתאים את המבנה לצרכים של היום. אך בהעדר ייעוץ מתאים ובעיקר מודעות, התוצאה נראית כמו שהיא נראית. בבני ברק פעלו בעבר טובי האדריכלים שהותירו בה פנינים אדריכליות, אך בורות תהומית וקיצונית מוחקת בימים אלה את אותן עבודות והופכת את בני ברק למזבלה האנושית והפיסית של גוש דן. זה לא העניין של "חשיבות אדריכלית" אלא כיצד אנשים מתייחסים לסביבה בה הם חיים. תרבות נבנית נדבך על גבי נדבך, בלוק על בלוק ממש כמו בניין. מחיקת רובד אחת יוצרת נתק במסורת ובתרבות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: