מסחר ומוות בגבעת שמואל

על פי רוב כשמבקשים להציג פרויקט ארכיטקטוני, מציגים את התצלומים מימי חנוכתו. באותה עת העצים לא מסתירים, אין כתמי נזילות או סדקים שבולטים למרחקים, ואין עוד 1001 מפגעים המלווים כל בניין בעולם בכלל ובישראל בפרט.

 

השלב השני להצגת תמונה של פרויקט, זה רגע לפני החרבתו – אז, שוב חוזר הבניין להיות נקי, וכל התוספות של המזגנים והתריסים מוסרים ממנו (ובשביל זה יש כאן את האתר של שרון רז).

לכן, הופתעתי כשביקרתי במרכז המסחרי שנפתח לפני חודשים ספורים בלב גבעת שמואל. המקום שנמצא בתקופת חנוכתו, נראה בשעה בה ביקרתי בו כאילו הוא מצוי בשלב השני שלו, שלב הפוסטמורטם.

 

אין לי מושג אם בכלל האווירה בשכונה הזו שהוקמה כולה בחטף תוך חמש שנים בגבעת שמואל – היא זו שנתנה לי את התחושה שמשהו פה מת, אבל המקום הזה בהחלט לא נעים.

זה גם היה המרכז המסחרי הראשון שביקרתי בו – שעל חזית הבניין הוצבו אותיות של קידוש לבנה המציגות את שם היזם, שם האדריכל ושם הבעלים.  העסק המחליא הזה, די עומד בניגוד לחרא שיצא מתחת לידיים של השלישייה הזו.

כל המקום משדר פרובניצאליות מפגרת, החל מהעסקים הפועלים במקום וכלה בעיצוב ובתכנון המנותקים לחלוטין מהמרחב הציבורי המקיף את המבנה, שהופך באותה הזדמנות למבנה אימפוטנטי ללא התחלה וסוף. כדי להגיע למקום, עברתי דרך חדרי הזבל של המתחם – מעבר המשרת את כל הבאים מממערב למתחם.

 

השכונה החדשה בגבעת שמואל היא מקום מנוכר, בו לא נעשתה טיפת מחשבה על המרחב הציבורי. את המדרכות ברחוב מלווים קירות ענק המסתירים חניונים סמי-תת-קרקעיים, או סתם גדרות המצופות באבן מלאכותית המסתירות גינות של מגדלים בהם איש לא עושה שימוש. בשל כך, המקומיים בקושי מסתובבים ברחובות יישובם, ובודאי שאין מקום כאן לשוטטות ולגילויים מעניינים – הכל כאן צפוי, משעמם ודי מת.

 

בביקורי הראשון במקום, על מספר רב של מרפסות תלויים היו שלטי בחירות, המזכירים שהמירוץ לשלטון המקומי היה בעיצומו (אולי בגלל זה ניפתח דווקא באותה העת אותו מרכז מסחרי נידח). מכל אותם שלטים, מביטים בי פרצופיהם של עסקנים יהודים, שכנראה כבר שנים נהנים מפירות הקירבה לצלחת. מה שמזכיר לי, שגבעת שמואל, היא בסך הכל פרבר של העיירה היהודית השכנה – בני ברק.

 

השיטוט בקניונים, מאפשר להשוות בין אותם מרכזי קניות, לצלם אותם ולבחון האם או תוך כמה זמן ידרשו ממני אנשי האבטחה להפסיק מייד לצלם. המרכז המסחרי בגבעת שמואל לא ניכנס לקטגוריית הקניונים, על אף שבעליו קוראים לו "קניון הגבעה", היות ואין בו אף אחד מהאלמנטים המאפיינים קניון: קופסה סגורה, חוסר אורינטציה, גודל מינימאלי וחניון ענק מתחת או בצד. דווקא כאן מצוי הייתרון הציבורי הגדול של המרכז המסחרי הזה, שנראה כי נעשה בדיעבד מתוך מטרה להוזיל עלויות בנייה. ועל כך יבורכו מקימיו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 26/01/2009 at 9:01

    אני אוהב את הצילום עם החנות האדומה וחלק הבנק בתכלת משמאל לה, נחמד, עיצבו שם חזית בסגנון אנגלי כזה, בהחלט לא משהו שכיח, צבע חזק, חוץ מזה, היו נדיבים עם שילוט המבצעים, נדיבים מדי, מגלומנים במקצת

  • משה  On 24/02/2009 at 15:44

    דווקא קניון חמוד לטעמי, מזכיר קצת את ממילא.. יש שם חנות מאוד יפה לצעצועים של ילדים (נראה לי קוראים לה תיבת נח) הילדים משוגעים על החנות ויש שם דברים מאוד מיוחדים

  • מיכאל  On 24/02/2009 at 17:03

    אבל הכל מקרה המרכז המסחרי בממילא (בלי להכנס למניעים הפוליטים שהביאו להקמתו או להרס המתחם ההיסטורי שפעל במקום), הוא מרכז מסחרי שממש מבקש להעתיק את דיסנילנד לישראל, הוא ממש כאילו. יחד עם זאת, יש בו חשיבה של תכנון עירוני, הדרך של ההולך ברחוב הראשי של המרכז הזה – באה ממרכז העיר ומובילה אל העיר העתיקה, כשמגדל דוד מזדקר ומציץ להולך ברחוב. "ברחוב" של המרכז המסחרי בגבעת שמואל לא רק שאין בכלל חשביה אורבנית, אלא ההיפך הגמור: נראה שהאדריכל מעולם לא ביקר במקום ולא החזיק בידיו תכנית סביבה, כי אף אחת מהדרכים למרכז ההז לא מתקשרת לדרך קיימת. מתצפית קצרה שערכתי במקום, למעלה מ-30% מבאי המקום, באים מכיוון דרום-מערב, ולכן בבואם למרכז המסחרי נאלצים להכנס דרך פחי הזבל של המקום. חנות צעצועים יכולה להיות מקורית ונחמדה, אבל לא היא זו שעושה את המקום, וגם אם כן, אז אתה הופך את המקום הזה למרכז צרכני בלבד, וזה בא על חשבון מרחב ציבורי שיכל לחולל אירוע בגבעת שמואל, ובמקום זה נועד להוות ייעוד אחד בלבד וזה לשרת את "תרבות" הצריכה הישראלית. וזה נמוך.

  • שי  On 25/02/2009 at 14:31

    יש משהו במה שאתה כותב באמת המקום לא עונה לדרישות הקונה\המבלה בגשמים או בחם ממש מבאס ללכת שם. שמעתי שהשכירות שם היא קריעה. ושוב חוזרים להנהלה שבאמת חיה באיזה פנטזיה כמו
    שאמרת אולי באמת היה צריך לקרוא למקום מדרחוב, אבל יש שם חנויות באמת מיוחדות שלדעתי אכלו אותה, ועוד משהו אחד אני גר באזור החדש של גבעת שמואל ומאד נהנה גם מהבנין גם מהדירה ומהאזור,אז בקטע הזה אני מתנגד למה שכתבת.

  • תושבת המקום  On 14/03/2009 at 22:58

    אני מזמינה אותך לבוא לבקר בימים אלו את הקניון או שדרת חנויות. בפורים המקום היה מלא ילדים ומבוגרים. כתושבת המקום אני יכולה לומר שהחנויות משרתות מצויין את התושבים. הסופר תמיד מלא וגם בתי הקפה. השכונה נעימה מאוד ולא מנוכרת. תשאל תושבי המקום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: