סיבוב בחיפה בבית הצופה ובחומוס אבו יוסף

אני מביא כאן את "בית הצופה" או כפי שמסתבר נקרא היה במקור "בית בורנשטיין" השוכן בפינת הרחובות הרצל וארלוזרוב – מהרחובות הראשיים בשכונת הדר הכרמל בחיפה. בסוף יש גם חומוס – חומוס אבו יוסף.

סיבוב במנהרות הכרמל

אחד מהפרויקטים הגרנדיוזים המוקמים כיום בישראל הוא פרויקט מנהרות הכרמל שבחיפה. בזמן שבמדינות מתקדמות משקיעים את מירב המשאבים התכנוניים והכספיים בפיתוח תחבורה ציבורית טובה, בישראל האבולוציה הפוכה וכאן חושבים רק איך להעמיס לנו את החיים עם עוד ועוד מכוניות. אז נכון שהכביש הזה יחסוך לאחוז מסויים של תושבי המדינה כמה דקות, ובמקביל יעשה עליהם קופה, אבל [...]

התותח שנעלם – בקשת עזרה

שלושת התמונות הללו נשלחו אל ארצינו הקדושה על ידי תומאס צ'רלס סמית' (Thomas Charles Smith) – מהפעילים המרכזים באתר מעריצי המלחמה הגדולה. וכעת התעוררה השאלה: מה הסיפור של אותם תותחים ולאן הם התגלגלו… הפרטים הידועים על התותחים זה שהם (ככל הנראה שניים) הוצבו במרומי הכרמל במלחמת העולם הראשונה על ידי הגרמנים עבור הטורקים ששלטו באותה העת בארץ [...]

סיבוב בבוסתן כיאט / טבע והיסטוריה בלב חיפה / שיר אהבה מאחורי סורגי הפלדה

ביום ששי שעבר עמית התקשר אלי בשבע לפנות בבקר והעיר אותי מתוך עוד חלום פנטסטי, והציע לנצל את היום הנעים שעומד לעלות לטיול בחיק הטבע. היות ואני לא מבין בטבע, אז הצעתי שנקפוץ לבוסתן כיאט שבלב חיפה. טרם ביקרתי באתר, וזה למרות שכבר לפני שנים רבות הוקסמתי מהתצלומים שהציג יצחק דנציגר בספרו מקום ועל הדברים שניכתבו [...]

סיבוב במשרד הנטוש של אדריכל שלמה גלעד ועוד / חיפה

כמה מהמבנים שתיכנן הינם מהבולטים בישראל וקשה להתעלם מהם לטוב ולרע, מכל מקום בשנת 2005 הוא ניפטר ובתו החליטה לחסל סופית את משרדו ששכן באחד מרחובות העיר חיפה. שלישיית טרמיטים יצאה בהזמנת הבת מבצלאל בירושלים לבדוק מה ניתן לשתות למען הדורות הבאים מהמשרד. את העסק הוביל צבי אלחייני ואיתו הגענו מירי ואני.

סיבוב בתחתית של חיפה / רוחות רפאים בעדשת המצלמה

חיפה תמיד מזכירה לי את יהודה פוליקר, לא יודע למה אבל מצלילי השירים הראשונים שלו אני שומע את חיפה. אפילו משיר שמדבר דווקא על יפו כמו "חלון לים התיכון" אני שומע את חיפה, ומדמיין לעצמי את פוליקר משקיף כמו מרקו אל האופק. חיפה היום כל כך עלובה דפוקה ומיואשת, שאין פלא שכל פעם שאני שומע [...]

סיבוב בכפרי הגליל הערבים שנחרבו ב-1948

לפני כמה ימים פנו אלי מגורם ממשלתי בשאלה מה לעשות עם שאריות הכפרים הערבים שנותרו ריקים מאז שתושביהם גורשו או/ו ברחו משטחי מדינת ישראל הצעירה שהוקמה באותה העת, בהיותה תחת מצב מלחמה. לקח לי בדיוק דקה לנסח תשובה ברורה: שאריות הכפרים הערבים שנותרו אינם ריקים. אכן, התושבים, הריהוט ומרבית הבתים אינם עוד כאן. מרבית הבתים אם לא כולם נחרבו בידי אדם וזמן במהלך 61 השנים שחלפו, אך נותרו ערכים רבים ועשירים באותם מרחבים – אותם ניתן לחשוף גם לעיניי כלו, ובכך להעשיר את החוויה המקומית ומעל לכל לעשות צדק עם המקום.