סיבוב בחדר האוכל של קיבוץ כרם שלום / בתכנון אדריכל ישראל גודוביץ

ביום העצמאות האחרון בחרתי לרדת לדרום ולראות שתי עבודות עליהן שמעתי יותר מידי אך טרם ביקרתי בהן. הסיבוב ביום העצמאות כלל גם ביקור ב"יצירה" ארכיטקטונית מבישה ודוחה שלא תופיע כאן, שאני חושב שגדר ההפרדה או בניין תיאטרון הבימה הן יצירות מופת לידה (כל שכן כשמסתבר שמורה שלי בבצלאל תכנן אותה) ואחרי החוויה הקשה הזו לא באמת ביקרתי בכרם שלום.     

בכל מקרה, בעקבות הביקור הראשון בחרתי לעשות שלושה דברים: להביא את האדריכל של שתי העבודות המצוינות להרצאה בחללית בירקון שבעים וללמוד על דרכו, לכתוב ערך על האדריכל ולשוב ולבקר בהן. הרשימה הזו מורכבת משילוב תמונות משני הביקורים. אני מאד ממליץ לכם, אם אתם חובבי תרבות ואוכל – לרדת לאזור המועצה האזורית אשכול ולראות את השפע הקיים שם וכן את הפרויקטים שתכנן האדריכל היצירתי במקום: חדר האוכל של קיבוץ כרם שלום ואנדרטת אוגדת הפלדה – לה אקדיש רשימה נפרדת.   

חזית חדר האוכל מכיוון הרמפה המובילה למטבח

בתנ"ך שהוציא צבי אפרת ב-2004 תחת השם "הפרויקט הישראלי" כיכב גודוביץ כאחד האדריכלים היותר יצירתיים, מקוריים ויחד עם זאת מעשי ומציאותי. כפי שקורה בלא מעט מקרים (ובעיקר היום) עודף היצירתיות לא הביא את עבודותיו להיות מסובכות או מגוכחות ואף יתירה מזאת – עבודות שנוצרו לפני 40 או 50 שנה עמדו במבחן הזמן באופן חסר תקדים. מה שאומר שביקור במקום הוא בית ספר לאדריכלות. 

אז ברשימה זו אעסוק באחד משני הפרויקטים שתכנן האדריכל ישראל גודוביץ באזור והוא מבנה הציבור המרכזי של קיבוץ כרם שלום. לא מדובר רק בחדר אוכל אלא מדובר במבנה שתוכנן לאכלס את כל הייעודים הציבוריים של הקיבוץ: חדר אוכל, מטבח, מועדון, ספריה, מרפאה, מחסנים ומזכירות. והכל גמיש, כך שהייעודים יוכלו להשתנות – מה שבאמת עובד ואולי זה מה שמציל את הבניין משינויים פיסיים. 

גרעין הקיבוץ המקורי שהתאגד בסוף שנות ה-60 ויישב את המקום הנוכחי בשנת 1971 קיבל ממשרד השיכון שתכנן ובנה את הקיבוץ את ישראל גודוביץ כמתכנן ראשי. גודוביץ שביקש לחסוך בעלויות בניה ובעלויות תחזוקה עתידיות, ביקש גם ליצור מבנה שיעניק שימוש יעיל ואפשרות לשנות את ייעודיו או להרחיבו מבלי לפגוע בעיצובו הכללי.  

אדר' ישראל גודוביץ בעת השלמת הבניין בשנת 1971 (באדיבות אדר' ישראל גודוביץ)

שניים מחלוצי כרם שלום בכניסה לבניין (באדיבות אדר' ישראל גודוביץ)

כשהגעתי בביקור השני שלי למבנה, עשה לי זוהר – מזכיר הקיבוץ, סיור במקום והסביר לי על השינויים היעודיים העוברים על המבנה ללא הפסק (בדיוק העבירו את הספריה מחלק אחד של הבניין אל חלק אחר). נראה היה שבלי הרבה הסברים, חברי הקיבוץ הנוכחים יודעים להעריך, להוקיר ולאהוב את הבניין שהוקם לפני 40 שנה ונותר חשוף בטון מרגע חנוכתו.  

חברי הקיבוץ הנוכחי הם לא חברי הקיבוץ המקורי: הגרעין שאיזרח את האחזות הנח"ל כרם שלום ב-1968 (כמה מאות מטרים מהמיקום הנוכחי) היה גרעין שמאל רדיקאלי שפורק בשנת 1995. מאז 2001 מיישבת את הקיבוץ קבוצה של חבר'ה שלא באו מתוך האידיאולוגיה הקלאסית של התנועה הקיבוצית, אלא מתוך רצון לחיות חיים שיתופיים בקהילה שלימה. כיום קולט הקיבוץ חברים חדשים, ואם הייתי מוצא עבודה באזור אני חושב שהייתי עובר לשם היות ובשעה הקלה שביקרתי שם, נחשפתי לקהילה ולמקום והדבר נראה היה מפתה מאד מאד!  

מודל חדר האוכל - ללא הגג ועם מבט אל פנים המבנה (מתוך ספר שיצא בראשית שנות ה-70 בעריכתו של גודוביץ על ידי משרד השיכון וסקר פרויקטים בביצועו)

נחזור להקמת חדרר האוכל: באותה עת גודוביץ נשא בתפקיד אדריכל ראשי במשרד השיכון שהיה באחד משיאיו. בבניין חדר האוכל של כרם שלום החליט כאמור האדריכל לאחד בין הפונקציות השונות. בשיחה שערכתי עם גודוביץ והתקיימה בין שני מועדי הביקור שלי במקום, הוא חזר והדגיש את העובדה כי היום קשה להבין או אפילו להאמין, אבל הרעיון הזה עמד בניגוד למסורת של התכנון הקיבוצי.  

הניגוד למסורת הביא לגל של עוינות בין הנהלת התנועה הקיבוצית ובין גודוביץ, שסחפה אחריה את התנועה כולה. מי שהיה דווקא בצד של גודוביץ, היו חברי קיבוץ כרם שלום שגיבו את תפיסתו ולמעשה היו אלה שהצליחו לממש אותה הלכה למעשה. במבט לאחור טוען גודוביץ שאז כבר התחילה התנועה הקיבוצית להיסדק ולשקוע, והיה זה משבר שסימל את הבעיה המרכזית בתנועה שהייתה כבר בת 60 ומונהגת על ידי חבורת חטייארים שמרניים.   

תכנית העמדת המבנה בקיבוץ

תכנית המרתף (כיום שוכן בו הפאב המקומי)

תכנית מפלס הקרקע

תכנית הקומה העליונה

קשה שלא למצוא דימיון בין המבנה הזה לבין בניין מטה השב"כ שתכנן האדריכל נחום זולוטוב ונחנך בשנת 1967, שעליו גם זכה בפרס רוקח לאדריכלות (רשימה על פרויקט שלו בנאות הכיכר פירסמתי כאן לפני חצי שנה).

בשני המקרים מדובר במנה בעל גרעין ממנו יוצאות שלוש זרועות זהות. טרם ביקרתי את המבנה של זולוטוב, אך אין ספק שהמבנה של גודוביץ ייחודו לא רק בהיבטים הצורניים והאסתטיים שלו אלא גם ביכולות שלו להשתנות וכמובן העובדה שהוא מצטרף להיסטוריה המפוארת של חדרי האוכל שתוכננו בקיבוצים בישראל. 

 

תמונות מעת בניית המבנה (ככל הנראה 1971, מתוך ספר שיצא על ידי משרד השיכון)

חזית

חתך

תצלום היסטורי של המבנה לאחר חנוכתו (מתוך: ספרו של צבי אפרת "הפרויקט הישראלי" בהוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004)

קצה אולם האכילה המסתיים בקיר מסך זכוכית ופונה כיום למדשאות הקיבוץ ובתמונה לחולות (מתוך: "הפרויקט הישראלי")

אתר נופש בשארם א-שייח': פרויקט נוסף של גודוביץ בו באמצעות אלמנטים טרומים יצר מבנה ייחודי המשתלב בנוף

עמוד מתוך ספרו של גודוביץ "ארכיטקטולוגיה" בו הציג פיתוח מודלים חדשים למגורים

וכעת לתמונות שצילמתי אני היום בחדר האוכל. צילמתי גם שני סרטונים קצרים: אחד במקלט העגול המאכלס כיום את הפאב המקומי וקרוי "פצמ"ר" – שפירושו: 'פאב ציוני מול רפיח' וכולל שיחה קצרה בה מסביר זוהר רונן – מזכיר הקיבוץ מדוע עבר מהקריות לקיבוץ כרם שלום וסרטון נוסף של פנים חדר האוכל והחוץ. שימו לב בסרטונים למדרגות היפיפיות שיצר האדריכל: סרטון 01 / סרטון 02.  

חזית אחת משלושת הזרועות (צילום: טל)

רמפה שהיא למעשה אדנית (החלק היחיד בבניין שמוזנח והבטון בו כבר מתפורר)

חזית שניה עם אחד מהשערים המקבלים את פני הבאים

קיר מסך הזכוכית המקשר בין אולם האכילה למדשאות הקיבוץ

כאילו נחתך בסכין, מה שמזכיר את שיכון הרבע קילומטר של יסקי בבאר שבע

מסך הזכוכית בחזית אולם האכילה

מבט מהרמפה על קצה הזרוע המתפקדת במפלס העליון כמטבח

עבודת הבטון שבוצעה באמצעות קרשי עץ פשוטים, יוצרת טקסטורה השוברת את קרני השמש על חזיתות המבנה

טל מצלם את התמונה שלמעלה

העמודים היו צינורות שמולאו בבטון

חלון

בטון וקיבוץ

תוספת מאוחרת ומכוערת שבוצעה אי שם בשנות ה-90 ללא כבוד לבניין ועם אמירה פורנוגרפית של מצפן, אולי כי כמה מפעילי התנועה הנשכחת הזו היו חברים בקיבוץ שהתפרק

חלל מפולש שעל פי התכניות המקוריות יועד למשרד ומרפאה שלא בוצעו - וטוב שכך

השמות שהיו ונותרו

כיורים לניקוי ידיים

לוח המודעות עם הודעה על הרצאה של האדריכל ישראל גודוביץ בחללית בירקון שבעים

המדרגות התלויות, מימין ניתן לראות את הירדיה למפלס התת-קרקעי המשמש כיום כפאב המהווה את גאוות המקום

המדרגות

לפני הכל - יורדים לתת הקרקע לפאב הקיבוצי

פצמ"ר: פאב ציוני מול רפיח. בפאב מוצג גם פצמ"ר.

בפאב

חלל האכילה. תקרת מרכז הבניין קבע האדריכל שלושה פתחי תאורה טבעית - כשכל פתח מכוון לזרוע אחרת

פנים אולם האכילה לאחר חנוכתו בשנת 1971 (באדיבות אדר' ישראל גודוביץ)

קיר המסך הפונה אל מדשאות הקיבוץ

כיום חדר האוכל פעיל רק בשבתות וחגים ואת המקום מפעילה אחת מחברות הקיבוץ שדואגת כאן כמעט להכל. בשעה שבקרתי במקום היא סידרה את השולחנות, את החלות לשבת והמשיכה למטבח.

על דרישת משרד הביטחון תוכנן המבנה כולו כמקלט אחד גדול עם כמויות בטון נדיבות. למעשה זה הבניין הכי בטוח באזור (למרות שלכל מבנה מגורים ביישוב יש היום חלל ממוגן.

הריהוט המקורי שתכנן גודוביץ לחדר האוכל כלל כסאות בעלות משענת ראש גבוהה במיוחד כדי שבעת שאין הרבה סועדים באולם, זה עדיין ייראה כאילו החדר מלא סועדים. לא מצאתי אף אחד מאותם רהיטים ולגודוביץ מסתבר לא שרד אף תצלום שלהם.

חלון

לקראת שבת הקרבה ובאה

הגשה

החזרת הכלים

במטבח 01

במטבח 02

רציתי לעלות גם לגג. בדרך לא ויתרתי וזחלתי בפיר החוצה את תקרת כל אחת מהזרועות בתוך אלמנט המהווה תקרת מתיחה ומאפשר גישה נוחה למערכת מיזוג האוויר שהותקנה בבניין כבר בשנת 1971 (בהמשך כבר בשעה 14:00 נחתתי ביפו בחתונה של מורין ויואב ולמזלי לא ראו שהמכנסיים עברו זחילה בפיר מאובק)

מערכת מיזוג האוויר שוכנת ממש במרכז המבנה - אותה מערכת מ-1971

מבט אחרון לרשימה זו והפעם מהגג על חזית הבניין

רשימה שניה על כרם שלום תעלה בהמשך וכך גם רשימה נוספת על אנדרטת אוגדת הפלדה הסמוכה 

שני סרטונים כאמור מלווים רשימה זו: סרטון 01 / סרטון 02. 

צפיה מהנה!