סיבוב בכמה פרויקטים בבנייה בתל אביב ועוד

ביום שישי קפצתי עם שאול לראות שני פרויקטים שנמצאים בשלבי בנייה (שניהם בתכנון האדריכל אבנר ישר): (1) בניין המגורים שנבנה במקום בו עמד קולנוע תל אביב (2) מתחם מגורים שנבנה במקום בו עמדו שוק בצלאל ומכבי הישן. בדרך לשם עברנו בכמה גלריות ועשינו כמה סידורים.

פתחנו את הבוקר בחומוס של אבו חסן. שאול שם לב שבזמן האחרון כמות החומוס בצלחת צנחה. היות וחומוס הוא זול, הסיבה לכך (כך אנחנו משערים) נובעת מהרצון שנגמור מהר ונפנה את השולחן. שאול התעצבן, כי רק עכשיו נפל לו האסימון שדופקים אותו ואולי הוא גם התאכזב ונעלב. נראה לי שנעבור לאכול חומוס במקום אחר. את הבוקר סגרנו אצל אמא של שאול שהגישה לנו בוריקה.

ועל כך ברשימה זו.

.

12312

הבור בפרויקט בצלאל

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במתחם סינג סינג באילת

כן יהרסו או לא יהרסו – זו שאלה שכבר הרבה זמן דנים בה באילת, אבל בינתיים מתחם המגורים המכונה סינג סינג (נבנה ב-1961) ניצב על תילו, מתפורר ומסריח את האזור. בזמן שכולם רואים במתחם הזה רק מדרגות שבורות, מזרנים שרופים, אשפה מפוזרת ועכברושים שבורחים מהחתולים, אפשר למצוא כאן יצירה אדריכלית פשוטה ומקורית, שהאיכות שלה היא כנראה גם אחד המרכיבים המרכזיים שדרדר אותה למצבה העגום.

שמוליק תגר עשה לי סיבוב קצר בעיר ואחת מהתחנות היתה סינג סינג. לא התעכבנו יותר מידי והמשכנו בדרכנו. שעה אחרי הביקור הראשון, כבר חזרתי לכאן שוב, הפעם בלי שמוליק שמיהר להדריך קבוצת מטיילים (שבסוף הבריזה לו).

ביקרתי כבר בהרבה שכונות שאמרו לי 'יותר גרוע מזה לא תראה'. היה מתחם "שם הגדולים" ביפו עם משפחות ערביות, ודירות מהגרים אריתראים בשכונת שפירא ובבורסה ברמת גן, והייתי במגורי פועלים סינים בנס ציונה. כל אחד מהמתחמים היה מסריח ומטונף, אבל המקרה של סינג סינג הוא כנראה המצב הכי רע שאליו יכולה להגיע שכונה. אין פלא שהמקום זכה להיקרא בשמו של בית הסוהר הידוע לשמצה שפועל בניו יורק, והתאפיין בעבר בתנאי כליאה ירודים. מבדיקה ברשת של תמונות סינג סינג המקורי, מצאתי שאין דמיון בין השניים. הכלא הרבה יותר נקי ומרווח.

.

10377525_923289434367306_4778623477081127742_n

סינג סינג ישראל

.

להמשיך לקרוא

פרס רכטר

בתחילת שבוע שעבר זכיתי לקבל שבחים מדרגים גבוהים, על פרויקט גדול שתכננתי במרכז הארץ. מדובר בתכנית מתארית על שטח השווה בגודלו לשטח העיר הרצליה. התכנית ארגנה מחדש בצורה פשוטה ובהירה שטח גדול וסתור שלא זכה להתייחסות ארגונית ותפקודית כוללת במשך כמעט שבעים שנה. לתכנית שנראית במבט ראשון רחוקה ממימוש וקשה לביצוע, הכנתי מצגת מלווה שמסבירה כיצד מגיעים מהמצב הקיים למצב המוצע, וכך הצלחתי לשכנע גורמים שאינם בקיאים בנושא, להבין מיד את התכנית ולקבל אותה (שזה הישג לא פחות חשוב מהתכנית עצמה). לצערי, אני לא יכול לפרסם את הפרויקט בגלל הסיווג שלו, דבר קצת מעצבן אבל אין לי מה לעשות בנידון.

יומיים לאחר מכן התבשרתי שזכיתי בפרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014, זה החלק בעבודתי שאני כן יכול לחשוף. את הפרס קבלתי על מכלול הכתיבה שיצרתי בחמש השנים האחרונות (עוד חודש כבר שש) בעיקר כאן בבלוג חלון אחורי, וכולל כמובן גם את הכתיבה במגזין האדריכלות xnet, בכתב העת הד החינוך וכן במחקרים ובספרים שהשתתפתי בהם.

.

10857843_963537693675813_3180940532653952982_n

פה ושם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במצודת משטרה נטושה בגליל

במבט ראשון אפשר לחשוב שמדובר במסגד עם צריח מוזר, אבל זו מצודת משטרה שהקימו הבריטים לפני שמונים שנה, במטרה להגן על גבול הצפון. המצודה שלמה ונטושה וניצבת בקצה מושב שקט ונעים, מושב שפר. היא בנויה כולה מבטון ובולטת בנוף הודות למגדל התצפית בצורת משושה המתנשא מעליה, והוא שמזכיר קצת צורה של מסגד.

החניתי את הרכב בקצה המושב, עזבתי את האספלט מאחור ונכנסתי לחורש טבעי שמוביל בדרך לא דרך (מרחק הליכה של 100 מטרים) אל מתחם המצודה. מידי פעם הצריח המיץ בין צמרות העצים הצפופים וכוון את דרכי. כמה מטרים עלייה במעלה הגבעה והגעתי לגדר פרוצה, דילגתי מעליה ועמדתי למרגלות הבניין.

ועל כך ברשימה זו.

.

10417705_957797297583186_9112586190784047125_n

מצודה

להמשיך לקרוא

סיבוב במנזר סנט ג'ורג' בואדי קלט

שלום,

המרחק בין תל אביב ובין סצנה מאינדיאנה ג'ונס הוא שבעים דקות נסיעה. לא רחוק מנבי מוסא (עליו כתבתי כאן) נמצא חניון, שם מחליפים את הרכב בחמור ואחרי רכיבה לאורך ואדי קלט שנמשכת חצי שעה, מגיעים למנזר סנט ג'ורג'.

אין הרבה בניינים בארץ שבנויים בהר ועדיין מאוכלסים. מר סבא במדבר יהודה הוא גם כזה, אך פחות נגיש ומתוייר ממנזר סנט ג'ורג'. חוץ מהעובדה שהם שניהם שוכנים לצד ואדיות עמוקים ויפים, בשניהם יש קאפלה קטנה עם תיבת זכוכית בה מונחת כבר שנים גופתו החנוטה של נזיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

10487205_954085654621017_2891954154157913711_n

מנזר סנט ג'ורג'

.

להמשיך לקרוא

סיבוב ביפו ובתל אביב

רשימה 439

יומני היקר, ביום ששי הצעתי לשאול לקפוץ לראות כמה דברים. (1) התחלנו בחומוס אבו חסן, (2) אחר כך עברנו בבניין מגורים שהרשים אותנו ברחוב אלעזר בן עזריה 10, בתכנון משרד האדריכלים קיסלוב קיי. אחרי שביקרנו בכל קומה, הגענו לגג. הדלת היתה פתוחה אז יצאנו להשקיף על הנוף. הדלת נטרקה מאחורינו ונתקענו שם. במקרה דייר יצא למרפסת, אז קראנו לו והוא עלה ופתח. בנוסף עשה לנו סיור בדירתו וסיפר על הבעיות והיתרונות שבבניין שלדבריו אוכלס בפברואר האחרון (2014). כבר פעם אחת נתקענו במבואה לדירה בבית דובינר ולבסוף נחלצנו.

המשכנו בדרכנו. (3) במלון בכיכר השעון התרשמנו שייקח עוד הרבה מאד זמן עד שהוא יושלם. (4) אחרי שבקרנו במשרדי טיים אאוט, החלטנו לחזור ליפו. (5) בדרך עוד בקרנו בפרויקט רביעיית פלורנטין שתכנן האדריכל אילן פיבקו בקצה פלורנטין, רק כדי להתרשם מדק העץ ומהחניון.

ועל כך ברשימה זו.

.

150717_951337568229159_7569255666543483771_n

במנשייה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית המדברי באילת

יש הרבה בניינים בדרום שנבנו עם התייחסות לאקלים המדברי, אבל יש רק בניין אחד שממש נקרא "הבית המדברי" וכך קוראים לו כל תושבי אילת. בניין בצורת פירמידה חלולה מ-1971 שתכנן האדריכל אברהם אלואיל שנפטר לפני חודשיים.

היום קל לפספס את הבניין, שלמרות מיקומו המרכזי לצד צומת בעיר הוא מסתתר מאחורי חומות ובתים אחרים. בנוסף, תוספות בנייה הפכו אותו למבנה חסר צורה ולכן במבט ראשון הוא נראה כמו עוד שיכון מוזנח. אבל כשנכנסים לתוכו מגלים עולם אחר בו כל החושים פועלים: השמיעה (הד אדיר) וטמפרטורה (נמוכה בהרבה מזו שיש בחוץ), ראייה (לוקח זמן להתרגל לאפלה ביחס לאור בחוץ) וגם מישוש (רק אם אחת הדיירות תסכים). בנוסף, המדרגות והמעברים העיליים ממסגרים מבט שמזכיר לוקיישן של סרט מדע בדיוני.

מיד אחרי הביקור, כשחזרתי לשולחני, התקשרתי לאדריכל אברהם אלואיל שתכנן אותו. ענתה לי אשתו וסיפרה ששבועיים קודם לכן הוא ניפטר. כך נותרו כמה שאלות פתוחות, אבל באמצעות רשימה זו אני מבקש להאיר את היצירה השלימה והמשמעותית ביותר שתכנן אלואיל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10308999_949070408455875_1186034603007862056_n

מדרגות ומרפסות בתוך הבית המדברי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשרידי כפרים פלסטינים בכפר דניאל וגמזו וגם שלולית חורף

כל פעם שאני חוזר מירושלים וחולף על הכביש סמוך לכפר דניאל, אני שולח מבט למבנה האבן הישן שניצב בקצה היישוב ממש סמוך לכביש כשסמוך לו מאירות בצבע סגול אותיות הענק המרכיבות את המילה HAZORFIM. לא צריך להיות גאון כדי לדעת שמדובר בבית ערבי שנבנה לפני 1948, אך עד היום לא עצרתי לראות אותו מקרוב. ביום שישי המשכתי עם יונתן בסיבוב המשותף שלנו שעוקב אחרי כל מה שיש בין פתח תקוה ולוד. כל היינו בתחנת רכבת בריטית נטושה, בשרידי כפרים פלסטינים, בשרידים נוספים מכל מיני תקופות וגם מעיין, באדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב. בסיבוב הפעם, בין טיפות הגשם, עצרנו בעוד כמה תחנות:

(1) שרידי הכפר הפלסטיני דאניאל שנמצא בתוך כפר דניאל.

(2) שרידי הכפר הפלסטיני ג'ימזו שנמצא בצמוד למושב גמזו.

(3) פארק תעשייה מבוא מודיעין.

(4) שלולית חורף במחצבה עתיקה.

ונשאלת השאלה: האם יש לשמור על אותם בתים שבנו התושבים הקודמים של הארץ? אם כן – מה זה תורם למקום ולאנשים? ואם להרוס – מה תתרום ההריסה והאם יהיה כאן הפסד של רובד בהיסטוריה של המקום שימחק, רובד ממנו ניתן ללמוד לעתיד?

והתשובות הן: (א) הימני יגיד שחובה לשמור כדי לזכור שיש מי שמאיים עלינו ויש להציג את המבנים כהוכחה לניצחון הישראלי. (ב) השמאלני יגיד שחובה לשמור כי הבתים לא שלנו ויש לזכור את אלה שהיו פה קודם, זו הזכות של המקום. (ג) האדריכל יגיד שיש לשמור על גיוון הבינוי, ומבנים אלה מייצגים טכנולוגיות וטיפולוגיות בנייה שאינן מקובלות עוד היום ולכן הן מעשירות את הסביבה. (ד) רק הבהמה המטומטמת תגיד שצריך להרוס את כל מה שהשאירו כאן הערבים, כי הם הורסים הכל אז גם אנחנו נהרוס.

ועל כך ברשימה זו.

.

10698598_944173595612223_5371883878174118986_n

הנני כאן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית אבות נטוש ועוד כמה מבנים בשוהם

שנה שעברה הסתובבתי עם יונתן דרומית לפתח תקוה ועברנו על כל אתר ואתר: תחנת רכבת בריטית נטושה, שרידי כפרים פלסטינים, אדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב.

ביום ששי האחרון המשכנו בסיבוב בין טיפות הגשם, ועצרנו בעשר תחנות ששווה לבקר בהן. עשר תחנות הן יותר מידי לרשימה אחת, אז החלטתי לפצל את האתרים לשתי רשימות. הפעם אתמקד בביקור בשוהם, שלמרות התדמית הפרברית המשעממת, מתגלה כמקום ששווה לבקר בו:

(1) בית אבות נטוש

(2) מגדל מים וגן ארכאולוגי

(3) ספרייה עירונית (בתכנון רם כרמי)

(4) מרכז עירוני

(5) מרכז אמנויות הבמה (בתכנון פוגל-שהם)

(6) מעגל תנועה ע"ש אדמונד ספרא (בתכנון ברוס לוין)

(7) בית כנסת (בתכנון ג'ו אבקסיס)

ועל כך ברשימה זו.

.

10710995_937999069563009_9040163644720442573_n

קירות שבורים בבתי האבות הנטושים בשוהם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית פיליפ מוריי באילת

ניסיוני, נועז, מהפכני, מקדים את זמנו – הם רק חלק מהביטויים המתארים את בית התרבות הראשון שהוקם באילת ונחנך ב-1956. אבל גם בלי הביטויים האלה, מצפייה בתמונות היסטוריות ניתן לראות עד כמה הבניין בלט בנוף העיירה הקטנה שצמחה לחוף ים סוף. באותה עת, גרו כאן אפילו לא אלף איש ואילת היתה כפר קטן.

כיום הוא עדיין פעיל. המיקום שלו מרכזי: סמוך למרכז האזרחי ולרחוב הראשי של העיר, הכולל בין השאר את הספרייה שתכנן האדריכל צבי תורן (שסיקרתי כאן בחודש שעבר) והמרכז המסחרי שתכנן האדריכל זאב רכטר (שאסקר בהמשך). הבניין שהיה הגבוה והגדול ביותר ביישוב, מוסתר היום מאחורי עצי האשל הוותיקים המקיפים אותו, אך קל לזהות אותו בנוף.

מבחוץ נותר הבניין שלם, כמעט כפי שנראה היה ביום חנוכתו. בפנים נעשו שינויים שפגעו בייחודו וביופיו. עדיין, ניתן לזהות את המכונה הטכנולוגית שנוצרה כאן, ומהווה עדות לניסיון של אדריכל ישראלי לפתח שפה וטכנולוגיה מקומית חדשה.

ועל כך ברשימה זו.

.

10712890_939671296062453_5700389353460846988_n

קטע מהחזית הצפונית של בית פיליפ מוריי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריית רפואה בבאר שבע בתכנון אריה ואלדר שרון

הספרייה לרפואה ולמדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון שוכנת במרכז הרפואי סורוקה ונראית כמו אוריגמי מבטון, בעיקר מאז שצבעו אותה בלבן. במקור הבטון היה חשוף. מבנה אפור שעל חזיתו בולטים סימני תבניות הקרשים, שלתוכם יצקו את הבטון. בחוץ ובפנים מפתיע לגלות כמה דאגו כאן לשמור על הבניין המקורי לאורך כל השנים (חוץ מהצביעה כמובן וגם הריהוט המיושן).

אפשר לציין השנה 40 שנה להקמתה של הספרייה, בנייתה הושלמה ב-1974. תכננו אותה האדריכלים אריה שרון (1984-1900) ואלדר שרון (1994-1933), אבא ובן. אריה שרון (זכה ב-62' בפרס ישראל על תכנון בית חולים סורוקה) התמחה בין השאר בתכנון בתי חולים ותכנן החל משנות החמישים את סורוקה, איכילוב ובילינסון. בשנות השישים הצטרף הבן ויחד המשיכו לפתח את אותם בתי חולים ואף לבנות שניים חדשים – וולפסון וגהה. כמו כן הרחיבו את אסף הרופא ואת רמב"ם (שאריך מנדלסון תכנן במקור). הנכד, האדריכל ארד שרון, ממשיך במסורת המשפחתית ורק לאחרונה חנך את בית החולים לילדים החדש ברמב"ם. גם את בניין בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (עליו כתבתי כאן) תכננו השניים. בשנות ה-90 הרחיב המשרד את הספרייה עצמה ובנה אגף חדש בסמוך לו, מבנה בצורת תיבה שלא מנסה אפילו להתחרות עם המבנה ההיסטורי.

מדובר ביצירה מורפולוגית מקורית. אף קיר או חלון לא עומדים בזוית ישרה. הכל מוטה ומתקפל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10689809_942283602467889_7369326346358092372_n

אוריגמי מבטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במנהרת המוביל הארצי

היתה לי הזדמנות נדירה לבקר במנהרות המוביל הארצי, פרויקט שמציין השנה 50 שנה להפעלתו (כן, הפרויקט הזה נחנך ב-1964). מדובר באתר ספיר, הסמוך לכרי דשא שעל שפת הכנרת, בו ממוקמת מערכת שאיבת מי הכינרת המזינה את תעלות וצינורות המוביל.

מערכת השאיבה הוקמה בהשראתה ובהנחייתה של שולי, שהעמידה לרשות חברת מקורות את הידע העשיר שצברה בתחום שאיבת נוזלים ומגע עם צינורות גדולים וקשיחים. עד היום שולי ממשיכה לתרום למשק המים. בשנים האחרונות היא מעניקה לעובדי חברה מתחרה, ייעוץ שוטף בתחום שאיבת נוזלים.

ועל כך (וגם על אנדרטה של יחיאל שמי) ברשימה זו.

.

1510661_935977786431804_1227823935822740632_n

במנהרת המוביל הארצי

.

IMG_20141013_104503

הפסל-אנדרטה של יחיאל שמי בחוקוק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבריכה קטנה באיתמר

לפני שבועיים קפצתי לראות כמה פרויקטים חדשים שהושלמו לאחרונה באיתמר שבמזרח השומרון, קרוב לשכם. אבל לפני שהלכתי לראות את שני מבני הציבור החדשים, המשכתי עד לקצה המזרחי גדר ההתנחלות כדי לראות בריכה חדשה שנחנכה יומיים לפני בואי.

הבריכה משתלבת יפה בנוף הבראשתי. הבריכה ממוקמת בראש הרכס המהווה קו פרשת מים בין השומרון והבקעה, כך שהנוף ייחודי ומגוון. עבודות העפר שבוצעו לצורך הקמתה ופיתוח הסביבה המקיפה אותה, עדיין מבליטות אותה מהקרקע הוותיקה, אך אני משער שאחרי החורף הראשון הבריכה תיבלע בנוף והריצוף שמקיף אותה לא יסנוור יותר.

.

10409136_937068019656114_774755913683107220_n

שלוש בנות על שפת הבריכה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפרויקט בלו בצומת גלילות בתכנון פיבקו

כשהייתי ילד השתתפתי באחד החופשים הגדולים בקייטנה שהתקיימה בקאנטרי קלאב. לא נהניתי ולכן לא היה אכפת לי שמחקו את המקום הזה מהקרקע. את ברכות השחייה מילאו אדמה, את המבנים הרסו וכך גם את מגרשי הטניס. השריד היחיד שנותר הוא המקפצה המרשימה, המתנשאת לגובה של כמה קומות. חוץ מהמקפצה אפשר לראות שמאחורי הקאנטרי הסתתרה במשך כל השנים גם שכונת מגורים קטנה. עכשיו יש את המגדלים של פיבקו, את צמודי הקרקע הוותיקים ועצי פיקוס גדולים. קשה לדמיין שפעם היה כאן מרכז שוקק חיים של ספורט עם ברכות שחיה ומגרשי טניס. הכל נמחק.

פרויקט blue שתכנן האדריכל אילן פיבקו צמח במהירות בשטח הצמוד לשרידי הקאנטרי, ואיכלוס הבניין הראשון החל ממש לאחרונה. לכן, הצעתי לשאול לקפוץ ולראות איך נראה הפרויקט החדש, וגם לנצל את ההזדמנות ולראות את הנוף מהקומה האחרונה של אחד המגדלים. זה נוף ששמור רק למי שיכול לשלם עליו. כל השאר יכולים רק לחלום, או לבוא עכשיו ולראות. בכל מקרה בעוד כמה שנים יבנו בסביבה עוד בניינים ואת הנוף הזה של blue יסתירו.

ועל כך ברשימה זו.

.

10645290_934072146622368_6127964100245682459_n

כחול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל

מבחוץ נראה בית הכנסת המרכזי הר הכרמל בניין פשוט. סתם קופסה חסרת עניין. לכן יש הפתעה כשנכנסים פנימה: האולם הרחב והגבוה, הכיפה השטוחה עם הפתח העגול, העיצוב המאופק והאלגנטי והנוף הפונה לנחל לוטם ולפסגת הכרמל.

בקצה העליון של דרך הים, הדרך המקשרת בין פסגת הכרמל ובין הים שוכן מאז 1957 בניין בית הכנסת המרכזי. מדובר באחד מבתי הכנסת הגדולים שנבנו בישראל, אך שינויים בהרכב האוכלוסייה באזור, הביאו כמעט להתרוקנותו. למרות המצב העגום, בית הכנסת עדיין פעיל ומתקיימות בו מידי יום שלוש תפילות ובשבתות מתקיים גם שיעור. בנוסף, מתוחזק הבניין באופן יוצא מן הכלל ולא נערכו בו שינויים משמעותיים, ואלה שנערכו בוצעו באופן מקצועי ולא פגעו באיכויותיו.

את הבניין תכנן אחד מבכירי משרדי האדריכלים שהתמחו בתכנון בתי כנסת. האדריכל ישראל קומט תכנן אותו בשיתוף המהנדס מנחם ראט והאדריכל אבנר קנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1233992_931025526927030_6032554072662917917_n

כיפה שטוחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בדרך הים 99

ביום רביעי נסעתי בחיפה בדרך הים, היורדת מפסגת הכרמל אל הים. בדרך תפס המבט בניין שקראתי עליו בספר. החלטתי לעצור ולראות אותו מקרוב.

בניין מגורים בדרך הים 99 עם חזית בולטת במיוחד: סדרת חלונות מרובעים מדגישה את מרכז החזית, שם נמצא חדר המדרגות. מתחת לחלונות יש דלת עץ גדולה הכוללת גם היא חלונות זכוכית דומים לאלה שמעליה. יצירת אמנות עירונית שקטה ויפה שבקלות אפשר לפספס, אבל הודות לאדריכלית פארה גולדמן שפרסמה לאחרונה את הספר "משה חת – אדריכל חיפאי" – נהניתי מהעצירה ומהגילוי.

ועל כך ברשימה זו.

.

10606114_929002507129332_6137458227592597695_n

המדרגות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת משכנות האומה בירושלים

היתה לי חצי שעה פנויה לראות מה הולך בפרויקט "משכנות האומה" – שכונת מגורים חדשה במרכז ירושלים. יותר מתחם מאשר שכונה, כי חוץ ממגורים וכמה חנויות אין כאן כלום. לא מוסדות חינוך או תרבות שכונתיים, אלא רק מקום לישון בו. פרבר בעיר.

לפני 15 שנה שכן כאן משרד החוץ באוסף צריפים. אחרי שהמשרד עבר למשכנו החדש בקריית הממשלה, נהרסו הצריפים (וגם כמה מבנים היסטורים) ואחרי כמה עיכובים החלה הבנייה החדשה. עכשיו ניתן כבר לזהות בברור את שלוש שורות המבנים שמהן מורכב המתחם. חלק כבר מאוכלס וחלק עדיין בבנייה. יש גם כבר שתי חנויות שנפתחו ומספרה. הסתובבתי קצת וראיתי את האנשים שיצאו ונכנסו לבניינים המאוכלסים והמשותף לכל הנשים היו הפאות שחבשו. אז מי בא למספרה? כנראה הילדים והגברים.

שלטים על גדרות פח בחזיתות שלדי הבניינים שבבנייה מוכיחים כי את הכל תכנן כאן אדריכל אחד: סמי טיטו. קשה להתייחס למכלול כולו, כי המתחם רחוק מסיום ולמעשה חלקו הוא אתר בנייה אחד גדול. אבל כבר עכשיו אפשר להתייחס להיבטים אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1958300_923358807693702_6472846800832975351_n

על האש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בראש הנקרה

מאז 1968 עולות ויורדות שתי קרוניות זעירות, משפת המצוק בראש הנקרה ועד לפתח הנקרות הממוקמות בנקודה הנמוכה והצפונית ביותר בחוף הים הישראלי. את הפרויקט יזם קיבוץ ראש הנקרה יחד עם המועצה האזורית, ואת המימון למיזם השאפתני השיגו הודות להלוואה שקיבלו ממשרד התיירות. כבר בשבועיים הראשונים לפתיחת הרכבל ביקרו כאן 20 אלף איש, עכשיו, 46 שנה מאוחר יותר נראה שזרם המבקרים לא פוחת באופן משמעותי.

מחיר הכניסה למבקר ב-68'  היה 2.5 ל"י, וכיום הוא עומד על 45 ש"ח. הרכבל קצת השתכלל, יש סרט וידאו ואפשרות להשכיר אופניים או רכב חשמלי קטן, אבל לא הרבה השתנה כאן מאז.

הביקור באתר הוא חשיפה לאחד מפלאי הטבע היפים שיש בארץ, וגם לכמה מפרויקטי הבנייה הנועזים שהתרחשו באזור במהלך המאה ה-20. זה החל עם חציבת מנהרות הרכבת הבריטית והמשיך בפרויקט הבנייה שיצר את המצפה והרכבל באתר התיירות הישראלי.

.

10685338_918153994880850_6221204782470256917_n

כמו על סיפון אוניה בלב ים – המסעדה באתר ראש הנקרה

.

להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 445 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: