סיבוב בשרידי כפרים פלסטינים בכפר דניאל וגמזו וגם שלולית חורף

כל פעם שאני חוזר מירושלים וחולף על הכביש סמוך לכפר דניאל, אני שולח מבט למבנה האבן הישן שניצב בקצה היישוב ממש סמוך לכביש כשסמוך לו מאירות בצבע סגול אותיות הענק המרכיבות את המילה HAZORFIM. לא צריך להיות גאון כדי לדעת שמדובר בבית ערבי שנבנה לפני 1948, אך עד היום לא עצרתי לראות אותו מקרוב. ביום שישי המשכתי עם יונתן בסיבוב המשותף שלנו שעוקב אחרי כל מה שיש בין פתח תקוה ולוד. כל היינו בתחנת רכבת בריטית נטושה, בשרידי כפרים פלסטינים, בשרידים נוספים מכל מיני תקופות וגם מעיין, באדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב. בסיבוב הפעם, בין טיפות הגשם, עצרנו בעוד כמה תחנות:

(1) שרידי הכפר הפלסטיני דאניאל שנמצא בתוך כפר דניאל.

(2) שרידי הכפר הפלסטיני ג'ימזו שנמצא בצמוד למושב גמזו.

(3) פארק תעשייה מבוא מודיעין.

(4) שלולית חורף במחצבה עתיקה.

ונשאלת השאלה: האם יש לשמור על אותם בתים שבנו התושבים הקודמים של הארץ? אם כן – מה זה תורם למקום ולאנשים? ואם להרוס – מה תתרום ההריסה והאם יהיה כאן הפסד של רובד בהיסטוריה של המקום שימחק, רובד ממנו ניתן ללמוד לעתיד?

והתשובות הן: (א) הימני יגיד שחובה לשמור כדי לזכור שיש מי שמאיים עלינו ויש להציג את המבנים כהוכחה לניצחון הישראלי. (ב) השמאלני יגיד שחובה לשמור כי הבתים לא שלנו ויש לזכור את אלה שהיו פה קודם, זו הזכות של המקום. (ג) האדריכל יגיד שיש לשמור על גיוון הבינוי, ומבנים אלה מייצגים טכנולוגיות וטיפולוגיות בנייה שאינן מקובלות עוד היום ולכן הן מעשירות את הסביבה. (ד) רק הבהמה המטומטמת תגיד שצריך להרוס את כל מה שהשאירו כאן הערבים, כי הם הורסים הכל אז גם אנחנו נהרוס.

ועל כך ברשימה זו.

.

10698598_944173595612223_5371883878174118986_n

הנני כאן

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית אבות נטוש ועוד כמה מבנים בשוהם

שנה שעברה הסתובבתי עם יונתן דרומית לפתח תקוה ועברנו על כל אתר ואתר: תחנת רכבת בריטית נטושה, שרידי כפרים פלסטינים, אדריכלות ישראלית ועוד כל מיני. כבר שנים שיונתן מסתובב באזור ומכיר כל אבן ורחוב.

ביום ששי האחרון המשכנו בסיבוב בין טיפות הגשם, ועצרנו בעשר תחנות ששווה לבקר בהן. עשר תחנות הן יותר מידי לרשימה אחת, אז החלטתי לפצל את האתרים לשתי רשימות. הפעם אתמקד בביקור בשוהם, שלמרות התדמית הפרברית המשעממת, מתגלה כמקום ששווה לבקר בו:

(1) בית אבות נטוש

(2) מגדל מים וגן ארכאולוגי

(3) ספרייה עירונית (בתכנון רם כרמי)

(4) מרכז עירוני

(5) מרכז אמנויות הבמה (בתכנון פוגל-שהם)

(6) מעגל תנועה ע"ש אדמונד ספרא (בתכנון ברוס לוין)

(7) בית כנסת (בתכנון ג'ו אבקסיס)

ועל כך ברשימה זו.

.

10710995_937999069563009_9040163644720442573_n

קירות שבורים בבתי האבות הנטושים בשוהם

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית פיליפ מוריי באילת

ניסיוני, נועז, מהפכני, מקדים את זמנו – הם רק חלק מהביטויים המתארים את בית התרבות הראשון שהוקם באילת ונחנך ב-1956. אבל גם בלי הביטויים האלה, מצפייה בתמונות היסטוריות ניתן לראות עד כמה הבניין בלט בנוף העיירה הקטנה שצמחה לחוף ים סוף. באותה עת, גרו כאן אפילו לא אלף איש ואילת היתה כפר קטן.

כיום הוא עדיין פעיל. המיקום שלו מרכזי: סמוך למרכז האזרחי ולרחוב הראשי של העיר, הכולל בין השאר את הספרייה שתכנן האדריכל צבי תורן (שסיקרתי כאן בחודש שעבר) והמרכז המסחרי שתכנן האדריכל זאב רכטר (שאסקר בהמשך). הבניין שהיה הגבוה והגדול ביותר ביישוב, מוסתר היום מאחורי עצי האשל הוותיקים המקיפים אותו, אך קל לזהות אותו בנוף.

מבחוץ נותר הבניין שלם, כמעט כפי שנראה היה ביום חנוכתו. בפנים נעשו שינויים שפגעו בייחודו וביופיו. עדיין, ניתן לזהות את המכונה הטכנולוגית שנוצרה כאן, ומהווה עדות לניסיון של אדריכל ישראלי לפתח שפה וטכנולוגיה מקומית חדשה.

ועל כך ברשימה זו.

.

10712890_939671296062453_5700389353460846988_n

קטע מהחזית הצפונית של בית פיליפ מוריי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בספריית רפואה בבאר שבע בתכנון אריה ואלדר שרון

הספרייה לרפואה ולמדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון שוכנת במרכז הרפואי סורוקה ונראית כמו אוריגמי מבטון, בעיקר מאז שצבעו אותה בלבן. במקור הבטון היה חשוף. מבנה אפור שעל חזיתו בולטים סימני תבניות הקרשים, שלתוכם יצקו את הבטון. בחוץ ובפנים מפתיע לגלות כמה דאגו כאן לשמור על הבניין המקורי לאורך כל השנים (חוץ מהצביעה כמובן וגם הריהוט המיושן).

אפשר לציין השנה 40 שנה להקמתה של הספרייה, בנייתה הושלמה ב-1974. תכננו אותה האדריכלים אריה שרון (1984-1900) ואלדר שרון (1994-1933), אבא ובן. אריה שרון (זכה ב-62' בפרס ישראל על תכנון בית חולים סורוקה) התמחה בין השאר בתכנון בתי חולים ותכנן החל משנות החמישים את סורוקה, איכילוב ובילינסון. בשנות השישים הצטרף הבן ויחד המשיכו לפתח את אותם בתי חולים ואף לבנות שניים חדשים – וולפסון וגהה. כמו כן הרחיבו את אסף הרופא ואת רמב"ם (שאריך מנדלסון תכנן במקור). הנכד, האדריכל ארד שרון, ממשיך במסורת המשפחתית ורק לאחרונה חנך את בית החולים לילדים החדש ברמב"ם. גם את בניין בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (עליו כתבתי כאן) תכננו השניים. בשנות ה-90 הרחיב המשרד את הספרייה עצמה ובנה אגף חדש בסמוך לו, מבנה בצורת תיבה שלא מנסה אפילו להתחרות עם המבנה ההיסטורי.

מדובר ביצירה מורפולוגית מקורית. אף קיר או חלון לא עומדים בזוית ישרה. הכל מוטה ומתקפל.

ועל כך ברשימה זו.

.

10689809_942283602467889_7369326346358092372_n

אוריגמי מבטון

.

להמשיך לקרוא

סיבוב במנהרת המוביל הארצי

היתה לי הזדמנות נדירה לבקר במנהרות המוביל הארצי, פרויקט שמציין השנה 50 שנה להפעלתו (כן, הפרויקט הזה נחנך ב-1964). מדובר באתר ספיר, הסמוך לכרי דשא שעל שפת הכנרת, בו ממוקמת מערכת שאיבת מי הכינרת המזינה את תעלות וצינורות המוביל.

מערכת השאיבה הוקמה בהשראתה ובהנחייתה של שולי, שהעמידה לרשות חברת מקורות את הידע העשיר שצברה בתחום שאיבת נוזלים ומגע עם צינורות גדולים וקשיחים. עד היום שולי ממשיכה לתרום למשק המים. בשנים האחרונות היא מעניקה לעובדי חברה מתחרה, ייעוץ שוטף בתחום שאיבת נוזלים.

ועל כך (וגם על אנדרטה של יחיאל שמי) ברשימה זו.

.

1510661_935977786431804_1227823935822740632_n

במנהרת המוביל הארצי

.

IMG_20141013_104503

הפסל-אנדרטה של יחיאל שמי בחוקוק

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבריכה קטנה באיתמר

לפני שבועיים קפצתי לראות כמה פרויקטים חדשים שהושלמו לאחרונה באיתמר שבמזרח השומרון, קרוב לשכם. אבל לפני שהלכתי לראות את שני מבני הציבור החדשים, המשכתי עד לקצה המזרחי גדר ההתנחלות כדי לראות בריכה חדשה שנחנכה יומיים לפני בואי.

הבריכה משתלבת יפה בנוף הבראשתי. הבריכה ממוקמת בראש הרכס המהווה קו פרשת מים בין השומרון והבקעה, כך שהנוף ייחודי ומגוון. עבודות העפר שבוצעו לצורך הקמתה ופיתוח הסביבה המקיפה אותה, עדיין מבליטות אותה מהקרקע הוותיקה, אך אני משער שאחרי החורף הראשון הבריכה תיבלע בנוף והריצוף שמקיף אותה לא יסנוור יותר.

.

10409136_937068019656114_774755913683107220_n

שלוש בנות על שפת הבריכה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בפרויקט בלו בצומת גלילות בתכנון פיבקו

כשהייתי ילד השתתפתי באחד החופשים הגדולים בקייטנה שהתקיימה בקאנטרי קלאב. לא נהניתי ולכן לא היה אכפת לי שמחקו את המקום הזה מהקרקע. את ברכות השחייה מילאו אדמה, את המבנים הרסו וכך גם את מגרשי הטניס. השריד היחיד שנותר הוא המקפצה המרשימה, המתנשאת לגובה של כמה קומות. חוץ מהמקפצה אפשר לראות שמאחורי הקאנטרי הסתתרה במשך כל השנים גם שכונת מגורים קטנה. עכשיו יש את המגדלים של פיבקו, את צמודי הקרקע הוותיקים ועצי פיקוס גדולים. קשה לדמיין שפעם היה כאן מרכז שוקק חיים של ספורט עם ברכות שחיה ומגרשי טניס. הכל נמחק.

פרויקט blue שתכנן האדריכל אילן פיבקו צמח במהירות בשטח הצמוד לשרידי הקאנטרי, ואיכלוס הבניין הראשון החל ממש לאחרונה. לכן, הצעתי לשאול לקפוץ ולראות איך נראה הפרויקט החדש, וגם לנצל את ההזדמנות ולראות את הנוף מהקומה האחרונה של אחד המגדלים. זה נוף ששמור רק למי שיכול לשלם עליו. כל השאר יכולים רק לחלום, או לבוא עכשיו ולראות. בכל מקרה בעוד כמה שנים יבנו בסביבה עוד בניינים ואת הנוף הזה של blue יסתירו.

ועל כך ברשימה זו.

.

10645290_934072146622368_6127964100245682459_n

כחול

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל

מבחוץ נראה בית הכנסת המרכזי הר הכרמל בניין פשוט. סתם קופסה חסרת עניין. לכן יש הפתעה כשנכנסים פנימה: האולם הרחב והגבוה, הכיפה השטוחה עם הפתח העגול, העיצוב המאופק והאלגנטי והנוף הפונה לנחל לוטם ולפסגת הכרמל.

בקצה העליון של דרך הים, הדרך המקשרת בין פסגת הכרמל ובין הים שוכן מאז 1957 בניין בית הכנסת המרכזי. מדובר באחד מבתי הכנסת הגדולים שנבנו בישראל, אך שינויים בהרכב האוכלוסייה באזור, הביאו כמעט להתרוקנותו. למרות המצב העגום, בית הכנסת עדיין פעיל ומתקיימות בו מידי יום שלוש תפילות ובשבתות מתקיים גם שיעור. בנוסף, מתוחזק הבניין באופן יוצא מן הכלל ולא נערכו בו שינויים משמעותיים, ואלה שנערכו בוצעו באופן מקצועי ולא פגעו באיכויותיו.

את הבניין תכנן אחד מבכירי משרדי האדריכלים שהתמחו בתכנון בתי כנסת. האדריכל ישראל קומט תכנן אותו בשיתוף המהנדס מנחם ראט והאדריכל אבנר קנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

1233992_931025526927030_6032554072662917917_n

כיפה שטוחה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בדרך הים 99

ביום רביעי נסעתי בחיפה בדרך הים, היורדת מפסגת הכרמל אל הים. בדרך תפס המבט בניין שקראתי עליו בספר. החלטתי לעצור ולראות אותו מקרוב.

בניין מגורים בדרך הים 99 עם חזית בולטת במיוחד: סדרת חלונות מרובעים מדגישה את מרכז החזית, שם נמצא חדר המדרגות. מתחת לחלונות יש דלת עץ גדולה הכוללת גם היא חלונות זכוכית דומים לאלה שמעליה. יצירת אמנות עירונית שקטה ויפה שבקלות אפשר לפספס, אבל הודות לאדריכלית פארה גולדמן שפרסמה לאחרונה את הספר "משה חת – אדריכל חיפאי" – נהניתי מהעצירה ומהגילוי.

ועל כך ברשימה זו.

.

10606114_929002507129332_6137458227592597695_n

המדרגות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשכונת משכנות האומה בירושלים

היתה לי חצי שעה פנויה לראות מה הולך בפרויקט "משכנות האומה" – שכונת מגורים חדשה במרכז ירושלים. יותר מתחם מאשר שכונה, כי חוץ ממגורים וכמה חנויות אין כאן כלום. לא מוסדות חינוך או תרבות שכונתיים, אלא רק מקום לישון בו. פרבר בעיר.

לפני 15 שנה שכן כאן משרד החוץ באוסף צריפים. אחרי שהמשרד עבר למשכנו החדש בקריית הממשלה, נהרסו הצריפים (וגם כמה מבנים היסטורים) ואחרי כמה עיכובים החלה הבנייה החדשה. עכשיו ניתן כבר לזהות בברור את שלוש שורות המבנים שמהן מורכב המתחם. חלק כבר מאוכלס וחלק עדיין בבנייה. יש גם כבר שתי חנויות שנפתחו ומספרה. הסתובבתי קצת וראיתי את האנשים שיצאו ונכנסו לבניינים המאוכלסים והמשותף לכל הנשים היו הפאות שחבשו. אז מי בא למספרה? כנראה הילדים והגברים.

שלטים על גדרות פח בחזיתות שלדי הבניינים שבבנייה מוכיחים כי את הכל תכנן כאן אדריכל אחד: סמי טיטו. קשה להתייחס למכלול כולו, כי המתחם רחוק מסיום ולמעשה חלקו הוא אתר בנייה אחד גדול. אבל כבר עכשיו אפשר להתייחס להיבטים אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

1958300_923358807693702_6472846800832975351_n

על האש

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בראש הנקרה

מאז 1968 עולות ויורדות שתי קרוניות זעירות, משפת המצוק בראש הנקרה ועד לפתח הנקרות הממוקמות בנקודה הנמוכה והצפונית ביותר בחוף הים הישראלי. את הפרויקט יזם קיבוץ ראש הנקרה יחד עם המועצה האזורית, ואת המימון למיזם השאפתני השיגו הודות להלוואה שקיבלו ממשרד התיירות. כבר בשבועיים הראשונים לפתיחת הרכבל ביקרו כאן 20 אלף איש, עכשיו, 46 שנה מאוחר יותר נראה שזרם המבקרים לא פוחת באופן משמעותי.

מחיר הכניסה למבקר ב-68'  היה 2.5 ל"י, וכיום הוא עומד על 45 ש"ח. הרכבל קצת השתכלל, יש סרט וידאו ואפשרות להשכיר אופניים או רכב חשמלי קטן, אבל לא הרבה השתנה כאן מאז.

הביקור באתר הוא חשיפה לאחד מפלאי הטבע היפים שיש בארץ, וגם לכמה מפרויקטי הבנייה הנועזים שהתרחשו באזור במהלך המאה ה-20. זה החל עם חציבת מנהרות הרכבת הבריטית והמשיך בפרויקט הבנייה שיצר את המצפה והרכבל באתר התיירות הישראלי.

.

10685338_918153994880850_6221204782470256917_n

כמו על סיפון אוניה בלב ים – המסעדה באתר ראש הנקרה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בתי ספר 15: אפריקה

לכתב-העת "הד החינוך" אין אתר, והיות ואני רוצה שהדברים יפורסמו ויונגשו לכל, בחרתי לפרסם כאן את הדברים למרות שלא מדובר באדריכלות ישראלית אלא משהו שקורה ונבנה באפריקה. במקור היו אמורים להופיע שלושה בתי ספר, אלא שלהפתעתי, האדריכלים (ההולנדים) סרבו לתת לי חומר. גם לבית ספר הצף נדרשתי לשלם עבור חלק מהתמונות, ובאין תקציב נאלצתי להיפרד מהתמונות היפות שצילם צלם מעולה ולהסתפק בתמונות שקבלתי מהאדריכלים.

הצגתי את בתי הספר האלה לפני כמה חודשים בפני תלמידים לתואר שני לחינוך במכללת בית ברל, כחלק ממצגת שהציגה מגמות עכשוויות בתכנון בתי ספר בעולם. הסטודנטים הביעו עניין ולכן החלטתי לפרסם אותם. לא חשבתי שזה יעניין מישהו אבל מתברר שהייתי יותר מידי ספקן. אולי זה גם יעניין אתכם.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לד"ר יורם הרפז עורך הד החינוך, ציפה קמפינסקי עורכת המשנה (שערכה גם את הטקסט) ולנעם תמרי המופקד על העריכה הגרפית.

.

10557160_894568843906032_6973442015071933628_n

בבנייה: בית ספר צף

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בסביבת גינדי סיטי ברמלה

בתשע היתה לי פגישה אז היה לי מספיק זמן לראות כמה דברים ברמלה. רציתי לראות מה זה "גינדי-סיטי" – פרויקט הכולל 4 מגדלי מגורים המתנשאים לגובה 18 קומות ובהם 364 דירות, שזה בערך 1,400 דיירים. כבר על הנייר הפרויקט הזה נשמע היה לי נועז ורק לאחרונה הושלם אכלוסו. בצמוד לפרויקט הולך ונבנה קניון עזריאלי, סנונית נוספת בתהליך הוצאת רמלה מהקיפאון והתדמית החלשה שמאפיינים אותה מאז החליפה ידיים בתש"ח.

העובדה שרמלה היא עיר מעורבת לא מסייעת לתדמיתה החלשה. בישראל פשוט לא יודעים להתמודד עם מעורבות. מבין הערים בגוש דן, נראה שרמלה היא העיר עם ההיסטוריה הכי עשירה (חוץ מיפו). את העתיקות, המגוון התרבותי והעבר המפואר ממשיכים לפורר ולהזניח כאן, והיחס לבני אדם לא יותר טוב. במישור הפיסי כל פינה משדרת עליבות.

גינדי סיטי ממוקם בלב העיר ממש, בין מסגדים ובין בתי כנסת, בין הקניון החדש שיזם איש העסקים הקנדי דוד עזריאלי ובין המגדל העתיק שהקים הסולטאן הממלוכי אל מלכ אל נאצר מוחמד בן קלאון.

ועל כך ברשימה זו.

.

10606249_899892480040335_1136258532148255088_n

אזהרה!

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בשני חדרי אוכל תאומים: גרופית בערבה ומבוא חמה בגולן

שיכפול חדרי אוכל היה דבר מקובל במסורת בניית חדרי אוכל בקיבוצים, מסורת שנמשכה כשבעים שנה. לרוב, השתמשו בתכנית חדשה אבל בהתאם לרצון החברים, ההנהגה והתקציב היה גם שיכפול של תכניות. השכפול הוא תולדה של המודרניזם ומפתיע שתנועה שחרתה על דגלה את עיקרון השוויון, יצרה כמעט לכל קיבוץ חדר אוכל אחר, שביקש להבדיל אותו מקיבוצים אחרים ולייצג את עוצמתו ואחדותו של הקיבוץ בו הוקם.

באמצע שנות השבעים הוקם חדר האוכל בקיבוץ מבוא חמה שבדרום רמת הגולן, אותו תכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד במסגרת עבודתה במחלקת התכנון של הקיבוץ המאוחד (על חדר האוכל שתכננה בקיבוץ כפר גלעדי כתבתי כאן). שנים ספורות לאחר מכן, החליטו בקיבוץ גרופית הנמצא בצד השני של המדינה, בדרום הערבה, להעתיק את התכניות ולבנות חדר אוכל כמעט זהה במרכז קיבוצם.

חלפו כ-40 שנה מאז נחנכו השניים והם נותרו על תילם ללא שינויים משמעותיים. חדר האוכל בגרופית: עדיין פעיל, מטופח ומתוחזק היטב. לפני שנים ספורות בחרו לצבוע אותו בגווני ורוד. חדר האוכל במבוא חמה: הפסיק לפעול כחדר אוכל ב-2006 ועמד במשך כמה שנים נטוש.

.

10678499_912050415491208_5049502079677717925_n

פינת חדר האוכל בגרופית מלמטה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בבניין הספרייה העירונית באילת

בערב היו כמה אנשים שהתבדחו על זה שהדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לאילת היה לבקר בספרייה העירונית הישנה. מילא הספרייה שהיא מקום חי ותוסס, אבל אם הם היו יודעים מהו הבניין/חורבה השני שראיתי (והתלהבתי ממנו לא פחות) הם אולי היו מנדים אותי… מצד שני, כשהייתי בבוסטון לפני שנה, האתר הראשון שראש המחלקה לבינוי ערים ב-MIT לקח אותנו במסגרת סיור להכרת העיר, היה הספרייה העירונית. כך שאולי יש הגיון בדבר, למרות הפער בין בוסטון ובין אילת.

הסיבה שרציתי לראות את הספרייה היה האדריכל שתכנן אותה – צבי תורן. בשנות השישים היתה תקופה שהוא השתמש בשפה עיצובית שפיתח ובנה באמצעותה כמה מבנים ברחבי הארץ. אחד מהם הוא בניין הספרייה העירונית באילת. בניין הספרייה פורסם ב-1970 בכתב העת לאדריכלות "תוי" ומאז נשכחה. תורן אגב היה אחד מעורכי כתב העת. מה שעוד דרבן אותי לבקר בספרייה, היה ביקור אקראי שלי לפני שבוע ברמלה (בדרך לחומוס חליל), כשבמהלכו חלפתי על בית הכנסת שתכנן תורן, וגם הוא כמו הספרייה תוכנן על פי אותם עקרונות.

ועל כך ברשימה זו.

.

10632851_907927489236834_6862977947592656195_n

הפוך מהמצופה: בפנים ובחוץ לבנים ורטיקליות

.

להמשיך לקרוא

סיבוב באכסניית בית שאן ובניסיון הנפל לחדש את שרידי העיר הערבית

קל לראות שהאדריכל שתכנן את בניין בית הארחה של בית שאן אוהב אבן. זו אחת האכסניות המצליחות ביותר של רשת אנ"א והמקום שוקק חיים.

לעומת האכסניה המטופחת והמוצלחת, מהעבר השני של הכביש מופיעה בית שאן בשיא עליבותה. שטחים מתים, מבנים נטושים וחלקם הרוסים ואלה שמאוכלסים בנויים טלאי על טלאי. בשנים האחרונות בסיוע ממשלתי אגרסיבי היה (ועדיין) ניסיון לפתח את מה שנותר מהכפר הערבי ששכן כאן עד 1948. העבודה הופקדה בידיים של אדריכל שעשה כל טעות אפשרית. נוסף לכך ביצוע ברמה ירודה וכל ההשקעה ירדה לטמיון. בכלל, בבית שאן יש אווירה המייצגת תפיסה שמה שיש מתחת לאדמה חשוב יותר ממה שיש מעליה – תושבי העיר. הרעיון הזה לא עומד במבחן, ולמרות כל המאמצים (והיו הרבה כאלה) מה שיש מתחת לאדמה לא מצליח להתרומם. ועל כך ברשימה זו.

.

10653501_905811906115059_3175776809932892208_n

החצר הפנימית בבניין הסראייה היתה ההשראה לעיצוב האכסניה

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בחדרי האוכל בשלושה קיבוצים בצפון: ברעם, כפר גלעדי ומצובה

שלושה חדרי אוכל שונים מאד זה מזה: אחד צנוע והשנה מציין 50 שנות קיום בקיבוץ ברעם בן ה-65. שני ענק יחגוג שנה הבאה 30 לבנייתו בלב קיבוץ כפר גלעדי שיחגוג 100 שנה להקמתו. ושלישי לא יחגוג כלום כי הוא נטוש ופרוץ כבר כמה שנים בלב קיבוץ מצובה. כל אחד מהם נבנה על ידי אדריכל אחר: את חדר האוכל בברעם תכנן אהרון אלבוים. שני בברעם תכננה ארנונה אקסלרוד ושלישי במצובה תכנן גם אדריכל, אחר שלא הצלחתי לגלות את זהותו.

חוץ מחדרי אוכל, כדאי לבקר בעוד כמה מקומות באזור:

(1) בברעם חשוב לבקר בגן הלאומי ברעם ושם לראות את בית הכנסת העתיק אבל בעיקר את שרידי הכפר בירעם והכנסייה שניצבת סמוך לבית הכנסת בין שרידי הכפר. רצוי להמשיך ולבקר גם בשרידי הכפר איקרית, הנמצאים כמה דקות נסיעה מערבה. על שניהם כתבתי כאן.

(2) בכפר גלעדי יש כמה וכמה דברים לראות כמו מוזיאון בית השומר. מחוץ לקיבוץ יש את חצר תל חי ואת בית הקברות עם פסל האריה שיצר אברהם מלניקוב, שגם טמון כאן מתחת לאחת המצבות. חמש דקות נסיעה ואפשר גם להגיע למפל התנור.

(3) מצובה נמצאת חצי קילומטר משלומי – אחת מעיירות הפיתוח הבודדות שלא התפתחו באופן משמעותי ונותרו קטנות. כדאי לבקר באזור התעשייה, שם אפשר למצוא ממש בין המפעלים בית קברות מתפורר – שריד לכפר אל-באסה שהיה כאן עד תש"ח. ביקור באל-באסה הוא סיומת ראויה לביקור בחדר האוכל הנטוש והחרב. ואולי לא.

.

IMG_20131018_082255

קטע מחדר האוכל הישן בכפר גלעדי בתכנון אדריכל דב קוצ'ינסקי

.

להמשיך לקרוא

סיבוב בגשר הולכי הרגל במחלף גולני

קליל, נקי ולבן הוא גשר הולכי הרגל החדש שנחנך לפני שנה בדיוק במחלף גולני. הגשר מחבר את שתי גדות כביש 65 והוקם במסגרת הפיכת צומת גולני למחלף שניתן לטוס עליו עכשיו במהירות של מאה קמ"ש.

באופן כללי גשרי הולכי הרגל בארץ הם או סתמיים או מוטרפים, ובולט במיוחד גשר הולכי הרגל שעיצב האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטראווה בפתח תקווה (שעלותו הסופית הוסתרה מהציבור) והצטרף בשעתו לגשר הרכבת והולכי הרגל שהציב קלטראווה בכניסה לירושלים.

היות ויש מפרץ חניה נוח ממש מתחת לגשר, בחרתי לעצור לכמה דקות ולראות את הגשר מקרוב.

.

10403187_900929739936609_8606016645033463972_n

על הגשר

.

להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 409 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: